מדור משפטי: הפסד שכר לעבר עקב תאונת דרכים?

כתבה: עו"ד קרן זיסו

תביעת פיצויים של נפגע תאונת דרכים מכוסה במסגרת פוליסת ביטוח החובה של הרכב בו נהג או נסע הנפגע או של הרכב הפוגע במקרה של הולך רגל.
תביעת הפיצויים כוללת מספר רכיבי נזק וביניהם רכיב הפסד שכר לעבר, אולם, הפיצוי בגין רכיב נזק זה אינו אוטומטי, אלא כרוך בהוכחה וודאית של ההפסד. בכדי להוכיח את שיעור ההפסד הנטען, על הנפגע להעביר נתוני שכר המשקפים את גובה שכרו בתקופה שקדמה לפגיעה, שכרו במועד התאונה ובתקופה שלאחריה לגביה נטען הפסד השכר. כמו כן, על הנפגע להעביר אישור רפואי בגין ימי המחלה בעקבות התאונה והתואם את התקופה בה נעדר מעבודתו ונגרם לו הפסד השכר הנטען על ידו. בנוסף, כשמדובר בשכיר, יש צורך באישור מעסיק המסביר כי אכן הנפגע נעדר מעבודתו בתקופה הנטענת ונגרם לו הפסד שכר. מדובר בנתונים הכרחיים ומי שלא יציג מסמכים אלו, לא יפוצה עבור הימים בהם לא עבד. לדוגמא, נפגע שנעדר מהעבודה על דעת עצמו, ללא אישור רפואי בגין ימי מחלה התואם את ימי היעדרותו, או הציג אישור ימי מחלה רק עבור חלק מתקופת היעדרותו, לא יקבל פיצוי בגין הימים שלא אושרו לו על ידי רופא. עוד יצוין, כי גם נפגע שיש בידו אישור ימי מחלה, אבל, בפועל, הגיע לעבודה בתקופת ימי המחלה ולא נגרם לו הפסד שכר, לא יזכה לפיצוי אף הוא.

במקרה של 'פרילנסר' כמו למשל שליח של "וולט" שנפגע כרוכב אופנוע, נדרשת הצגת חשבוניות לתקופה של 6 חודשים לפני התאונה וכן לתקופה של מספר חודשים לאחריה, על מנת לברר את בסיס שכרו ערב התאונה ולהוכיח את הפסד שכרו בעקבות התאונה.

כשמדובר בעצמאי, ההוכחה מורכבת יותר, שכן עליו להציג שומות של מס הכנסה לתקופה של מספר שנים לפני מועד התאונה ודוחות שמוגשים כל חודש או כל חודשיים למס ערך מוסף ולהוכיח כי הפסדיו הנטענים נגרמו כתוצאה מהיעדרותו בגין התאונה ולא מסיבות אחרות.

חשוב לדעת, כי הפסד שכר לעבר יכול לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים.
במקרה של עובד שכיר, אשר נעדר מעבודתו בתקופת ימי המחלה, אולם, לא נגרם לו הפסד שכר בפועל, אלא, קוזזו לו ימי מחלה שנצברו לזכותו במהלך תקופת עבודתו – הוא יקבל מחברת הביטוח פיצוי בשווי ⅓ מימי המחלה שקוזזו לו.
נפגע שלא קיבל שכר כלל בגין ימי המחלה בהם נעדר מעבודתו, יזכה לפיצוי מלא מאת חברת הביטוח, ומי שמעסיקו לא שילם לו שכר עבור ימי המחלה בהם נעדר מעבודתו, אבל זיכה אותו בימי חופשה כנגד ימים אלו, יזכה גם הוא לפיצוי עבור כל הימים שנרשמו כחופשה ולא כשכר.

במקרה בו תאונת הדרכים אירעה בזמן העבודה הרי שהיא מוגדרת כתאונת עבודה.
לדוגמה, הפיצוי בגין ימי היעדרותו מהעבודה של רוכב אופנוע שהינו שליח שכיר, ישולם כ"דמי פגיעה" על ידי המוסד לביטוח לאומי בשיעור 75% ובניכוי 3 ימים ככל ואובדן כושר העבודה נמשך פחות מ־12 ימים.
יובהר, כי לאותו שליח, אשר נפגע בתאונת דרכים כרוכב אופנוע שמורה הזכות לתבוע פיצוי עבור רכיב כאב וסבל, גם אם לא הפסיד ימי עבודה כלל. ככל והאופנוע מבוטח בפוליסת ביטוח חובה עם השתתפות עצמית (הפוליסה המוזלת), המחייבת הפחתה של חלק מוסכם מרכיב זה הרי שסכום זה ינוכה מהפיצוי לו זכאי הרוכב המבוטח.

לסיום, תשומת ליבכם המלאה לאיסוף נתוני השכר הרלוונטיים, האישורים הרפואיים לעניין ימי המחלה והמסמכים הנוספים המפורטים, הדרושים לשם מיקסום הפיצוי בגין רכיב הפסד שכר לעבר כנפגעי תאונת דרכים.