נותן ברייס: סוזוקי DR650 מזווית אחרת

אופנועי הסקרמבלר נכנסו לאופנה בשנים האחרונות, כיום טריומף ודוקאטי מציעות דגם סקרמבלר סדרתי ובמקרה של הדוקאטי הוא מציל להם את המכירות, גם מוטו גוצי מציעה קיט סקרמבלר ל-V7 – וב.מ.וו כבר מצויה בניסויים של סקרמבלר בווארי (או הודי לא ברור).

עוד לפני שהחברות זיהו את הפוטנציאל הטמון בשילוב המוזר אך כל כך יפה ומיוחד שנראה כמו קפה רייסר- שטח- קאסטום, אופנועי הסקרמלבר היו תוצאות של פרוייקטים של סדנאות המתמחות בבניית אופנועים ברחבי העולם, פרוייקטים שהורכבו ע"י שילוב שלושת המרכיבים האלה.

למרות העובדה כי ניתן לגשת לכל סוכנות דוקאטי ולצאת עם סקרמבלר "מפעל" חדש מהניילון, לא העלימה את יוצריי הפרוייקטים וטוב שכך. בכל רחבי העולם צצים להם שילובים יפים ומעניינים שנראים שונים לחלוטין מגרסת הבסיס בה הם התחילו את חייהם.

האופנוע ש "משלם בחייו" הפעם הוא סוזוקי דיאר 650 מודל 98' שנבנה ע"י סדנת יילו- ווד הממוקמת בפורטו ושייכת ליצרן הסקייטבורדים והגלשנים הפורטוגלי פיליפה דה- גויירי. פיליפה מציין כי כאומן, האתגר שבבניית ואופנוע ועיצובו כמעט מאפס, קסמה לו במיוחד.

פיליפה אומר כי קנה את האופנוע הראשון שלו בערך באותו זמן שהתחיל לטפח את האהבה לגלישה ולסקייטינג, המכנה המשותף מבחינתו לכל שלושת אלו היה החופש אותו הוא מרגיש כאשר הוא רוכב, או גולש.

ההשראה הגדולה לפרוייקט הגיעה מפרוייקט אחר של דיאר, זה של סדנת דאוס באלי .

ניתן למצוא כל מיני חלקים מוזרים ומעניינים בפרוייקט של יילו- ווד, כמו למשל רדיאטור של פולקסווגן חיפושית (האוטו כן?) ופנס אחורי שהוכן בעזרת חלקים של סקייטבורד.

פיליפה מסכם שהאופנוע יצא בדיוק כמו שציפה, והאתגר בבנייתו היה גדול אך מספק. פיליפה כבר ניגש לפרוייקט הבא.

גלריה