כשהמסלול נגמר לפני הצמיגים

כתב: תמי גורלי | צילום: MOTOGP, Michelin, Aprilia

הסבב השני של אליפות העולם במרוצי אופנועים חזר לברזיל אחרי יותר משני עשורים, ובדיוק 37 עונות אחרי המרוץ האחרון במסלול גויאניה. בהתחשב בכל מה שקרה הסופ"ש – ובעצם בכל מה שכמעט לא קרה כלל – מצחיק לחשוב על הסיבה שבגללה האליפות לא חזרה למסלול קודם לכן. בשנות התשעים, כאשר ניסו לתחזק את המסלול, מישהו החליט שאפשר לסלול אותו באספלט רגיל של כבישים ציבוריים, מהלך שכמובן הרס את המסלול והפך אותו לבלתי שמיש למרוצים.

במחוז הוחלט להקים מסלול חדש לחלוטין בסמיכות למסלול הנטוש ואף נמצא המימון לכך, אך בהתערבות פוליטיקאים הוחלט לבטל את התוכנית ולהשקיע את הכסף בשיקום מסלול גויאניה הקיים. בשנים האחרונות עבר המסלול שיפוץ נרחב שכלל הרחבת אזורי בריחה, בניית משרדים, אזורי אירוח וכבישים מובילים. אולם על הנייר נותרו עוד לא מעט משימות שלא הסתיימו, כמו תשתיות צנרת וביוב. זו הסיבה שלא היה עדיין חדר עיתונאים (התקשורת עבדה באוהל), אושרה מכירת כרטיסים רק למחצית מכמות הצופים המתוכננת, ולא היו מים זורמים בחלק מתאי השירותים בפאדוק. המסלול כמובן גם אוספלט מחדש, אך מי שהיה אמון על העבודה הניח את האספלט כשהיה קר מדי, מה שהוביל להתרחשויות ביום ראשון.

מפיקי הסבב ביקשו לחזור לאליפות רק בעונה הבאה כדי לסיים את העבודות, ולארח קודם לכן את אליפות הסופרבייק כפי שנעשה במסלולים אחרים בעבר. אולם, להנהלת האליפות היה חשוב לחזור לברזיל כבר השנה. המסלול עשה כל מאמץ, אבל לפעמים כוונות טובות אינן מספיקות. המסלול לא היה מוכן וגם התאריך לא היה אידיאלי: סוף עונת הגשמים אינה התקופה האופטימלית לסבב באזור זה, אך השיקולים היו כלכליים וסביבתיים – הצמדת הסבב למרוץ באוסטין (מסלול האמריקות) כדי לחסוך בעלויות שינוע.

כפי שקורה באזורים טרופיים, המסלול הוצף שבוע לפני האירוע. הדשא שנשתל טרם נקלט, ובוץ זרם אל המסלול והגיע לגובה של כ-30 ס"מ. מנהרות המעבר הוצפו וכבישי הגישה נחסמו. בעבודה מאומצת נוקה המסלול ויובש כמעט לחלוטין ערב תחילת הסבב.

אולם הגשם לא פסק, וביום הראשון האימונים התעכבו בשעתיים. המקצים קוצרו מעט, מה ששינה את סדר הכוחות: מרקו בזקי התקשה וסיים במקום ה-20 בזמנים, בעוד קווארטררו ורזגטליוגלו נכנסו ישירות ל-Q2 ויוהאן זרקו על ההונדה הוביל את הטבלה.

ביום שבת מזג האוויר השתפר. בזקי ודיג'אנאנטוניו, שהתקשו בשישי, עברו מ-Q1 ל-Q2 וקבעו זמנים שהציבו אותם בראש הגריד. "דיג'יה" חזר לפול פוזישן לראשונה מאז מוג'לו 2022, בזקי דורג שני ומארק מארקז שלישי.

במהלך מרוץ המוטו4 (האליפות הלטינית) הונף דגל אדום לאחר ש"מיני בולען" התגלה בסוף הישורת. טומה אלפונסו, קצין הבטיחות של ה-FIM, הרגיע: "בשל הגשמים נוצר שקע כתוצאה מתזוזת קרקע. הוא ממוקם מחוץ לקו המרוץ ואנחנו כבר מתקנים אותו". הבור תוקן ואוספלט, והספרינט יצא לדרך באיחור קל.

מארק מארקז ניצח את הספרינט בתום 15 הקפות, לראשונה מאז הסבב ה-15 של העונה הקודמת, לאחר שעקף את דיג'אנאנטוניו בהקפה האחרונה. חורחה מרטין סיים שלישי. למרות הניצחון, מארקז הודה שהוא עדיין לא מרגיש בנוח על ה-GP26 ומרגיש "קשיח" מדי על האופנוע.

יום ראשון היה אמור להיות גשום, אך השמש זרחה והטמפרטורות זינקו. במרוץ המוטו3 ניצח אנחל פיקווראס (קווילס) מקבוצת אספר, ובמוטו2 ניצח בן קבוצתו איבן אורטולה (הולגדו), מה שהשלים שליטה של הקבוצה מוולנסיה בשתי הקטגוריות.

הדרמה האמיתית החלה כשרוכבי המוטוGP עמדו על הגריד. המצלמות קלטו דו-שיח קולני בין ג'ואן מיר ומארק מארקז לבין לוריס קפירוסי. דקות לאחר מכן, הוכרז על קיצור המרוץ מ-31 הקפות ל-23 בלבד – קיצור של רבע מרוץ – לאחר שהתברר שהאספלט בפניות 11 ו-12 פשוט מתפרק.

דוקאטי לא היו מרוצים מההחלטה. דווידה טארדוצ'י נראה רץ אחרי נציגי האליפות; בקיצור מרוץ כזה, המיפוי והגדרות האופנוע (Set-up) שכבר נקבעו הופכים ללא רלוונטיים. אנסה בסטיאניני (KTM טק3) זעם: "זו הייתה החלטה מחורבנת. המסר הגיע אלינו ברגע האחרון ולא הספקנו להחליף צמיג, בזמן שהאחרים מלפנים כן הספיקו".

בהודעה הרשמית של הנהלת המרוץ ודורנה (תחת שמה החדש: MotoGP Sports Entertainment Group) נטען כי ההחלטה התקבלה בזמן ודווחה לכל הקבוצות באופן מיידי.

במרוץ עצמו, מרקו בזקי זינק שני אך תפס את ההובלה לפני הפנייה הראשונה ולא שמט אותה עד לסיום. בזקי השלים בכך הישג נדיר של הובלת כל ההקפות בארבעת המרוצים האחרונים, והצטרף למועדון אקסקלוסיבי שכולל את רוסי, לורנזו, מארקז ובאניאיה. זהו ניצחון היסטורי עבורו ועבור אפריליה, שמשתלטת על טבלת האליפות.

חורחה מרטין סיים שני, פודיום ראשון עבורו עם אפריליה, והוכיח שוב את כוחו. מאסימו ריבולה, מי שעומד בראש מערך המרוצים של אפריליה, היה נרגש לראות את כל ארבעת האופנועים שלו בעשירייה הראשונה. פאביו דיג'אנאנטוניו סיים שלישי לאחר קרב עם מארקז, שסיים רביעי. מארקז הסביר: "האספלט התפורר בקו המרוץ. בהקפה אחת איבדתי שם את הקדמי והחלטתי להוריד קצב. עדיף מקום רביעי מהתרסקות".

איי אוגורה סיים חמישי, ופדרו אקוסטה, שהגיע לסבב כמוביל האליפות, סיים שביעי בלבד לאחר שהתקשה עם המהירות המרבית של ה-RC-16.

תנאי המסלול השאירו סימנים לא רק על הטבלה, אלא גם על גוף הרוכבים, שנפגעו מאבנים שהועפו מהאספלט המתפרק. אפילו מישלין פרסמו פוסט עוקצני (שנמחק מאז) תחת הכותרת "כשהמסלול נגמר לפני הצמיגים", והבהירו שהפעם – האשמה היא לא בגומי.

הנהלת המסלול בברזיל שחררה הודעת התנצלות והבטיחה לתקן את הליקויים לקראת החזרה המתוכננת ב-2027. לצערם של המארגנים בגויאניה, את הסבב הזה נזכור בעיקר בגלל התקלות, ולא בגלל המרוצים המותחנים.