קאסטום השבוע: ER HED

במחשב שלי שמורות אלפי תמונות ברזולוציה גבוהה של כמה מאות אופנועי קאסטום שונים, רבים מהם יצירות אמנות עוצרות נשימה. אבל רק בודדים מתוכם נחקקו לי בזכרון והותירו חותם עמוק. לפעמים לא ברור לי למה בדיוק – אבל יש מקרים בהם אין בעיה לזהות את סוד הקסם. האופנוע המוצג כאן, Er Hed, שייך לזאנר-קאסטום האהוב עלי במיוחד: אופנועים המשחזרים את המראה של Board Trackers, אופנועי מרוץ פרימטיביים מראשית המאה ה-20, שהיו מתחרים על מסלולים העשויים משטחי-עץ. בשנים האחרונות מדובר באופנה פופולרית מאד בקרב בוני הקאסטום בארה"ב ומחוץ לה.
אבל ג'ים ג'ופרה (Jim Giuffra), הבעלים של סדנת AFT האמריקנית היושבת בג'קסון, קליפורניה, לקח את הרעיון זה צעד אחד קדימה. יותר מצעד אחד. נציין כאן כבר ועכשיו כי המכלולים המכניים המרכיבים את האופנוע המהמם שאתם רואים כאן מגיעים מכמה וכמה מקורות, וג'ופרה בפירוש לא ייצר את הכל בעצמו (אם כי פרט למנוע אין שום דבר סדרתי ב-Er Hed, שיהיה ברור). אבל היצירה הסופית על כל פרטיה שייכת לו ורק לו. 

נתחיל מכך שסדנת AFT של ג'ופרה מתמחה באופנועים "מטריים" – כינוי, בשפת עולם הקאסטום, לכל מה שאינו הרלי-דייוידסון/אינדיאן. Er Hed מבוסס על מנוע של ימאהה Road Star משנת 2004, V-טווין גדול (כמובן) בנפח 1.7 ל'. מדובר במנוע מקורר-אוויר ומכאן כינוי האופנוע: Er Hed הוא שיבוש מכוון של Air Head.
מבלי להכנס כאן לויכוח בין אוהדי הארלי לשאר העולם (שזה באמת להכניס את הראש למיטה חולה, תסכימו עימי), יש יתרון אחד ברור לשימוש במנוע הזה. אחד המאפיינים המובהקים של מנועי הארלי הגדולים הוא מנגנון ההנעה הראשונית (Primary drive, ובקיצור Primary) שמעביר את ההינע מהמנוע לתיבת ההילוכים. אצל הארלי תיבת ההילוכים נפרדת וההינע אליה חיצוני, משמאל למנוע, מה שמוסיף המון לרוחב הכללי. במנוע של ימאהה, כמו ברוב המכריע של האופנועים המיוצרים בעולם כיום, תיבת ההילוכים היא אינטגרלית למנוע, כל העסק הרבה יותר קומקפקטי, וההינע מתבצע באמצעות גלגלי שיניים. כאשר מדובר באופנוע שמלכתחילה אמור להיות צר מעצם שיוכו לז'אנר המדובר, הרי שזהו יתרון משמעותי.
פרט לכך, ג'ופרה היצירתי סירב לעשות לעצמו חיים קלים בבניית האופנוע. הסגנון הוא אמנם רטרו, אבל פרטי העיצוב והרמה המכנית הם עכשוויים לגמרי – והפתרונות בהרבה מקרים מסובכים לביצוע. ראו למשל את מערכת הבלימה והמצמד. חדי העין ביניכם יזהו משאבות רדיאליות על הכידון (מתוצרת Beringer הגרמנית), וכבר כאן זו בחירה בלתי שגרתית. המצמד ההידראולי, אגב, אינו קיים באופנוע במקור והוא מיוצר על-ידי AFT. הבלם הקדמי כולל קליפר רדיאלי, שוב דבר שנדיר לראותו על אופנועי קאסטום שבהם יכולת העצירה היא לעתים קרובות שיקול משני ביותר. ואילו מאחור משמש גלגל-השיניים האחורי גם כדיסק בלם. זה נראה אולי מוזר אבל יודעי דבר שמכירים מעצורים כאלו מספרים לי כי העסק דווקא עובד, ותתפלאו – אפשר לרכוש קיטים כאלו ברשת. זה שמותקן ב-Er Hed מיוצר בארה"ב על-ידי HHI.
ועכשיו חפשו בבקשה את הצנרת ההידראולית על הכידון. מצאתם? ובכן הצנרת היוצאת מהמשאבות נכנסת מיד לתוך הכידון, יחד עם כבל המצערת. הכל כדי להשיג מראה נקי ככל האפשר.
רוצים עוד? ובכן מרבית בוני הקאסטום בוחרים בשלדה קשיחה (Hardtail), בשל המראה הנקי והאופי הטהור. אבל ג'ופרה העדיף ללכת על מיתלה מונושוק אחורי. השילדה היפיפיה שכוללת את המונושוק והזרוע האחורית המעוקלת יוצרה עבור ג'ופרה לפי תכנונו על ידי סדנת Redneck Engineering מדרום קרוליינה (איזה שם אמריקני-דרומי, הא?). אליה הוסיף ג'ופרה מיתלה קדמי מסוג Girder – מיתלה פרימיטיבי מבחינת מבנהו המכני, כזה שהיה נהוג בעבר הרחוק, אבל כאן מדובר בביצוע מודרני מהמם ביופיו, העשוי רכיבי אלומיניום-אנודייזד איתנים. את המיתלה הזה ייצרה סדנת RMD Billet.
עכשיו תוסיפו לכל זה גלגלים בקוטר בלתי-שגרתי של "23, הנושאים צמיגים צרים בעלי מידות זהות קדימה ואחורה של 130/60 – שינוי מרענן לעומת הצמיגים האולטרא-שמנים שמוצאים באחוריהם של כל כך הרבה אופנועי קאסטום כיום.
והתוצאה הסופית… ובכן אני לא היחיד שהתעלף ממנה. מעבר לזכיות בכל מיני תערוכות, Er Hed זכה במקום הראשון בקטגורייה המטרית באליפות העולם לאופנועי קאסטום של 2008, ובמקום ה-12 הכללי מתוך כ-80 משתתפים מרחבי העולם. אישית הייתי ממקם אותו בשלישייה הראשונה. מה אתם חושבים?