בנלי TRK251 במבחן דרכים

כתב: רון לב | בחנו: אביעד רייס, רון לב | צילום: אדם בלנגה

שורה תחתונה: גיר חמאה, מומנט גבוה ביחס לנפח, קלילות תפעול – כל המרכיבים ליצירת אופנוע מתחילים מושלם.

זירת האדוונצ'רים הקטנים מתרחבת מיום ליום; הקטגוריה הולכת ופורחת ודגמים יוצאים לאוויר העולם בקצב גבוה – קאוואסאקי הציגו את הוורסיס 300, סוזוקי את הוי-סטרום 250, לרויאל אנפילד יש את ההימליאן 410, לב.מ.וו G310GS, הונדה עם ה-CRF250 ראלי ובקרוב ק.ט.מ עם ה-390 אדוונצ'ר הם רק חלק מהדגמים שמתחרים אחד בשני בלב הקטגוריה החמה, אך אף אחד מהם לא זהה לשני, לכל אחד ייעוד משלו ולכן המונח "אדוונצ'ר" הופך ליחסי – יותר שטח, יותר כביש, עירוני ובין-עירוני, אם נבחן את ה-TRK251 "כאדוונצ'ר", כמו שהקטגוריה מכתיבה, נעשה לו עוול – אין לו יכולות שטח, הוא לא מיועד לכסות מרחקים רבים, הוא אופנוע עירוני עם יכולת צליחת מרחקים סבירה – למטרופולין וסביבתו הקרובה. אנחנו שמחים לראות את העלייה בסגמנט וניתן לראות שהמון רוכבים ורוכבות מתחילים להבין שאין קשר מהותי בין אופנוע חזק או יקר לפאן פקטור. אם ניקח לדוגמא את ה-WR250R או ה-DR-Z400 שכבר עשו ועדיין עושים חיל, ניווכח לדעת שהיחסים בין הספק או מחיר להנאה אינם מחייבים בהכרח והכיף המתלווה אליהם יותר ממדהים. נראה כי בנלי עלו גם הם על השיטה, נכנסו לסצנת האדוונצ'רים וקהל היעד שלהם הוא בעיקר צעירים שמחפשים תמורה גבוהה למחיר. עוד כשפגשנו לראשונה את ה-TRK502 התלהבנו לדעת מה טומן העתיד. לקחנו למבחן את ה-TRK251, שכמו שכבר אמרנו – אנחנו מסרבים להגדיר אותו כאדוונצ'ר, אבל מקדימים ואומרים – הוא מספק הרבה פאן במעט מזומן.

הדעות במערכת היו חלוקות – חלק נדלקו על מראה האופנוע כבר במבט ראשון, ואילו לאחרים לקח קצת זמן להתרגל ויש מי שעד לרגע זה לא מרוצים מהעיצוב, הנוסחה עדיין אותה הנוחסה כמו באחיו הגדולים – קצת מולטי, קצת GS, נגיעות של טריומף ומעל הכל – צביעה אדומה לוהטת. פה זה עובד קצת פחות, בגלל רוחב האופנוע או נכון יותר צנימותו. למרות זאת יש לציין שבכל פעם שנשאלנו על האופנוע הייתה פליאה על נפחו הקטן או במילותיהם "כל זה 250?!", ניפוח אגו לרוכב הצעיר.

כאופנוע כביש שיבלה רוב חייו בעיר ה-TRK251 הוא אחד האופנועים הטובים ביותר למשימה, הישיבה נוחה במיוחד – גם למורכב, צמיגי המצלר המקוריים איתם הוא מגיע מייצרים אחיזה נפלאה ומיועדים לאורך חיים גבוה, מיכל הדלק גדול עם 18 ליטר ואפילו מותקן שקע USB מקורי.

מתחת למעטפת – שאותה כן ניתן להגדיר כאדוונצ'ר – מסתתר מנוע סינגל בנפח 249 סמ"ק אשר מפיק 26 כ"ס ו-2.16 קג"מ, מנוע פצצה, אחד מהחזקים בקבוצת הנפח שלו, עם הרבה מומנט לאורך כל קשת הסל"ד, יחד עם תיבת הילוכים רכה, מדוייקת, חלקה ומחולקת נכון; היינו שמחים אם גם המצערת הייתה חלקה כמו תיבת ההילוכים, היא הייתה רגיזה מדי לטעמנו והצריכה הסתגלות ארוכה.

בעיר הוא זורח. ירידה ממדרכות, פסי האטה, השתחלות בין מכוניות, וכל המשימות העירוניות מתבצעות בקלות וללא חשש, הוא זריז וכיף לנוע איתו בעיר, תנוחת הישיבה תורמת לכך רבות ומשלבת מושב נמוך עם כידון גבוה ורחב, לא קלאסית לאדוונצ'ר – כי הוא לא – ועם זאת נוחה, לא ראינו הרבה כאלה בקטגורייה. גם כשיוצאים לבין-עירוני הוא נשאר בקצב, השלדה בשילוב עם הארגונומיה יוצרות מכונה שכיף לדחוק לקצה ומקפצת בזריזות מצד לצד גם בפיתולים. מהירות שיוט עומדת על כ-115 קמ"ש שאחריהם הוא הופך לא נעים ומווברץ עד למהירות הסופית שמסתכמת באיזור 150 הקמ"ש. סביר, הגיוני ונסבל בקטגוריה, בקבוצת הנפח וממנוע הסינגל הנמרץ.

שטח הוא כמובן לא אופציה, בכל אופן לא מעבר ליכולות מינימליות של כל אופנוע, אופיו לא מתאים לשבילים ואם תנסו תקבלו שלילה ראשונה מהצמיגים, שניה מהמתלים ועוד אחת אחרונה מהשלדה אשר יסרבו בתוקף.

הסעיף המפתיע ביותר במבחן הוא סעיף עלות מול תועלת, במחיר של 27,000 ₪, רמת אבזור מהטובות בקטגוריה (שקע USB, הכנה לסט מזוודות מלא, תאורת לד, ABS, מזלג הפוך, חיווי הילוכים, צמיגי מצלר, מיכל 18 ליטר ועוד), נוכחות מרשימה ומנוע מצוין, ה-TRK251 – בדומה לאחיו הגדול מהווה קניה כדאית, כל מתחריו הישירים יקרים ממנו ב-4,000 ₪ עד 15,000 ₪.