רכיבה ראשונה: ניו FQi 500 מבחן דרכים

כתב: אריק רוזנבלום | בחנו: עמית משיח, אריק רוזנבלום | צילום: אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: צעד קטן לקטנוע, צעד גדול לקטנועים החשמליים.

מותג NIU הסיני מציין עשור של ייצור כלים דו-גלגליים חשמליים, ואחרי שהתרגלנו למראה הפנס העגול של דגמי ה־NQi וה־MQi, מגיע לישראל לראשונה ה־FQi, שמבטיח גישה מעט יותר דינמית ותחושה דומה יותר לזו של קטנוע סטנדרטי.

למרות שהוא מתואר ע"י היצרנית כדגם "פרימיום", ל־FQi 500 יש דווקא מחיר תחרותי ואטרקטיבי יותר, של קצת פחות מ־16 אלף שקל, לעומת שאר הדגמים – שעולים כ־4,000 שקל יותר ממנו, וגם העיצוב שלו שונה מאוד מזה שהורגלנו אליו בדגמי NIU, זאת במטרה למשוך קהל לקוחות מסורתי יותר. לצורך כך, גם ממדיו צומחים לכאלו שמזכירים קטנוע רגיל, אמנם מהקטנים שבהם, אבל ללא ספק פול-סייז. קטן, אך גבוה וגדול מספיק כדי לשאת אדם בוגר בנוחות.

דגם ה־500 של דגם ה־FQi בעל רישוי מלא לכביש, הוא עבר עדכונים קלים בתחילת השנה, ומצויד במנוע חשמלי בהספק של 5kW, המייצר עוצמה מקסימלית של 8.6 כ"ס ומהירות סופית של 95 קמ"ש. הוא מותקן על הגלגל האחורי ומוזן בחשמל ע"י צמד סוללות ליתיום-יון נשלפות (72V ו־28Ah כל אחת) בקיבולת כוללת של 4kWh – המספקות טווח רכיבה של עד 91 ק"מ וטעינה מלאה בזמן של 6 שעות. משקל כל סוללה עומד על 16 ק"ג ומשקלו המלא של הקטנוע על 127 ק"ג. יש לו שלדה קשיחה יותר בהשוואה לדגמי ה־N וה־M, כמו גם מערכת בלימה מושלבת – עם דיסק בקוטר 220 מ"מ ו־180 מ"מ מאחור, גלגלים בקוטר 14 אינץ' עם צמיגי 90/80-14 ו־100/80-14 וחיישני לחץ אוויר.

כמיטב המסורת בקטנועים חשמליים, הוא טכנולוגי – עם אפליקציה חכמה, מערכת התנעה ללא מפתח ויכולת לקבל עדכוני תוכנה אלחוטיים. ניתן לפתוח את הסוויץ' בעזרת כרטיס חכם אותו מצמידים לכידון, מתחת ללוח המחוונים, או בעזרת מפתח פיזי מוכר וטוב – או בעזרת אפליקציה, שמאפשרת גם שליטה מרחוק – מה שאתם אוהבים. הצמדת הכרטיס החכם נוחה למדי ושימשה אותנו רוב הזמן. תצוגת לוח המחוונים קריאה גם ביום וגם בלילה. בהיעדר ויברציות המראות כמובן מצוינות, אולם טיפה בולטות מרוחב הכידון, לא מצאנו בעיה מול מראות הרכבים בפקקים הארוכים, אבל צריך לשים לב לכ־2 וחצי ס"מ עודפים מכל צד – על כל מקרה.

שלושה מצבי רכיבה משנים את התנהגות המנוע ואת המהירות המירבית. כשיוצאים לדרך מהר מאוד מגלים שהמצב הראשון איטי מדי וחלש. מצב 2 שמיש יותר, חזק אך לא מדי, מאיץ עד למהירות סבירה של 60 קמ"ש ומאפשר לשמור על צריכת אנרגיה נמוכה. לעומת שני אלו, מצב 3 מרגיש כמעט חזק מדי לפלטפורמה, הוא חזק וזריז מאפשר להגיע למהירות המירבית, אבל כמובן שיזלול אחוזי סוללה באותו קצב מהיר. טעינה מסוללה כמעט ריקה לכמעט מלאה לקחה לנו משהו כמו 4 וחצי שעות, מעט יותר סביר ממה שהיצרנית מצהירה, אבל לצורך הטעינה יש להתחבר למטען של ממש ולא רק לשלוף כבל, ובמקרים מסוימים בהם בכוונתנו לנצל את טווח הרכיבה, יש לקחת את המטען איתנו – מה שמוסיף למשקל ומצמצם את נפח האחסון.

עם יד ימין קצת כבדה על המצערת (על מי אנחנו עובדים? תמחקו את הקצת. יד כבדה), הגענו לטווח רכיבה של 75 ק"מ לפני שחיברנו את ה־FQi למטען, זה כנראה יספיק ללא מעט רוכבים עירוניים, בטח למי שכבר הצליחו להתגבר על חרדת הטווח, אבל עדיין נמוך ועלול להגביל את השימוש במקרים מסוימים. כשהסוללה יורדת מתחת ל־20%, נדלקת נורת אזהרה, ומתחת ל־16% הוא עובר למצב E-Save המגביל אותו ל־25 קמ"ש – לא מומלץ להתמודד עם הלחץ (הפיזי והנפשי) הזה על כל דרך שהיא יותר מרחוב צדדי – אתם תהיו איטיים מידי, זה לא נעים ולא בטוח. אין לו רוורס, ולא צריך, כי הוא קטן כל כך שאין בעיה לסובב אותו סביב מטבע של שנקל. הקונספט הזה – של רוורס על דו"ג – יכול להיות מסוכן ולכן עדיף שישמר רק לכלים בהם יש צורך בסיוע בתמרון.

בסעיף הנוחות ה־FQi מפתיע לטובה, על אף הממדים הקטנים יש מקום לשבת – לא בשפע אבל יש, על סף הצפיפות, מבלי לפגום בנוחות. לאנשים גדולים כמובן שהקטנוע הזה קטן מדי, ובירידה ממנו הברכיים יפגשו את הכידון וסביבתו. כשהכביש חלק המתלים עושים עבודה טובה בריסון ושמירה על נוחות, אך כשהכביש משובש מרגישים יותר את העבודה של הבולם הקדמי, בעוד האחורי כמעט ולא מורגש ומפתיע לטובה. גם מערכת הבלימה מצוינת, לא שזה קשה או מסובך לעצור מסה קטנה שכזו ממהירויות כאלו. ובכל זאת, יש פה מערכת לבלימה משולבת, עם תחושה טובה שמשרה ביטחון ומתפקדת היטב גם במצבי חירום.

הוא עולה ויורד מדרכות בקלות, ללא נגיעה בגחון, שנמצא בגובה 145 מ"מ, ובג'ונגל התל-אביבי הוא חולץ פקקים מרשים, נע בקלות ומהירות בין הרכבים, בעומסים כבדים וגם ביציאה מרמזורים. מדובר בדו"ג קטן וזריז, כמעט תזזיתי – אבל בטוח ונשלט. בעניין היציבות, והיציבות הכיוונית בפרט, יאמר לזכותו שחרף קוצרו, ברכיבה מול הרוחות החזקות שהחלו לנשב באביב הוא לא הרגיש ולא התרגש.

המושב, בגובה של 760 מ"מ, מרופד טוב ודי נוח, אבל תחתיו, לצערנו אין כמעט מקום, למרות שיש יותר מבקטנועים דומים, זה עדיין לא מספיק וחייבים ארגז כדי למצוא איפה לשים פריט גדול יותר מארנק/פאוץ' (זה עדיין באופנה?). יש וו תליה לשקית או תיק – בתנאי שאינם גדולים ובנוסף יש פתח משמאל לבקבוק או משהו – נוח ויעיל. מבחינת שקעי טעינה לסלולרי ואבזרים נוספים – יש שניים: USB רגיל ו־USB-C. כנראה שאף אחד לא ירבה לעשות זאת, אבל בהרכבה יש מרחב סביר לחלוטין בהתחשב בגודלו. מומלץ להנחות את המורכב/ת להחזיק חזק, כי התאוצות והפתיחות החשמליות מהירות ולשניה כמעט שנפרדנו מהמורכבת. על גבי בורות ופסי האטה, הבולמים ממשיכים לספק שיכוך טוב מספיק.

ה־FQi 500 קטן וזריז, אפילו גדול יותר משהתרגלנו לקבל, הוא חזק מספיק, מתוכנן נכון להתמודדות עם אתגרי ההתניידות היום-יומית בתחומי העיר העמוסה, ומספק חווית רכיבה שקטה ונוחה. הוא מרגיש הרבה יותר קרוב לקטנוע סטנדרטי מאחיו למגוון NIU, יש לו עיצוב רענן ותג מחיר נמוך יותר. האות F בדרך כלל מסמנת במבחנים 'נכשל', במקרה הזה מדובר ללא צל של ספק בציון עובר.