מבחן דרכים: אפריליה SR GT 200

כתב: אסף לביא בנארי | בחנו: דניאל וקנין, אריק רוזנבלום, רון לב, אסף לביא בנארי | צילום: דניאל דהרי

שורה תחתונה: הוא לא הקטנוע הפרקטי ביותר בעיר, אבל אחד מהמהנים ביותר בצליחתה, למי שמוכן להקריב מהשימושיות לטובת השובבות.

בעת האחרונה עברו במערכת מוטו לא מעט קטנועים העונים על ההגדרה היחסית חדשה "קטנוע קרוסאובר", או כפי שהיצרנים מתעקשים למתג אותם "קטנוע אדוונצ'ר", ומתוך כל אלו, אף אחד לא יצר סביבו עניין ואפילו התרגשות כמו ה־SR GT של אפריליה. אולי זה המראה המיוחד, אולי מימדיו הצנועים בשילוב המנוע השובב, אולי זה העבודה שהרבה שנים עברו מאז לאפריליה – פעם מבין מותגי הקטנועים המוכרים בישראל – היה בכלל קטנוע במגוון הדגמים. מה שבטוח הוא שאחרי שהחזרנו את הקטנוע ליבואן וישבנו לסכם את המחשבות, שמות בעלי נופך נוסטלגי אפוף עשן דו"פ עלו והעלו חיוך.

יש ב־SR GT הרבה מאפיינים שגורמים לעצור ולהסתכל עליו שנית, כמו החזית שנראית כאילו נתלשה בשלמותה מאופנוע הסופרבייק של החברה והותקנה על הקטנוע, בין אם זה הגחון הגבוה, הגרפיקה הנועזת שמודגשת במגוון הצביעות הקיים, כמעט כל דבר גרם לנו להרגיש שוב צעירים וטיפשים, טיפשים מספיק כדי לקחת את הקטנוע הזה ולעשות איתו דברים שלא עושים אחרי גיל 17 ופעמיים גבס, כמעט לקחנו אותו לעשות ווילי'ז ופוזות במגרש בית הספר, אבל חלקנו הגענו לגיל שבמקום כזה אנחנו רק יכולים לעשות בושות לילדים שלנו שלומדים שם.

ה־SR GT משדר את כל זה, ספורטיביות, שובבות, חוצפה, זריזות ובעיקר לוחץ לנו על בלוטת הנוסטלגיה ומדרדר את היחסים שלנו עם הפיקוח העירוני והשכנים בחיפוש אחר פניות לתקיפה ואייפקסים ברחבי גבעתיים ורמת גן. זה גם כל העניין בטרנד הקרוסאובר הזה, ללכת עם ולהרגיש… עם משהו אחר, לרכוב על קטנוע ולהרגיש על אופנוע, להכניס טיפה צבע לאפור של השימושיות, ככה שבמשימה הזו האפריליה עומד בגבורה כבר בשלב החניה כשהוא סטטי.

יש עוד עניין קטן בטרנד הנוכחי, והוא שהיכולות של הקטנוע בדרכים לא סלולות יהיו טיפה יותר טובות משל קטנוע רגיל וסטנדרטי, לשם כך ה־SR GT מצויד במרווח גחון של 175 מ"מ, קצת מיגונים או מעטפת שנראית כמו מיגונים – אנחנו לא יודעים מכיוון שהשתדלנו לא לבחון את העמידות שלה – כמו גם בתנוחת רכיבה זקופה עם כידון חשוף ורחב ומהלך מתלים מעט יותר ארוך מהסטנדרט.

ובכל זאת, אי אפשר לכתוב קטנוע קרוסאובר בלי המילה קטנוע, לכן ה־SR GT מצויד בלוח מחוונים LCD מונוכרומטי המסתתר מאחורי מגן רוח, מקום אחסון מתחת למושב המספיק לקסדת 3/4 או קסדה מלאה בתנאי שהיא קטנה וללא דיבורית חיצונית ומשאיר מקום לעוד כמה פריטים קטנים, מערכת 'עצור וסע' ותא קטן מקדימה – אמנם עם שקע טעינה USB, אבל יכולת להכיל טלפון קטן. בתוספת תשלום ניתן לקבל גם קישוריות בלוטוס כדי להציג ולשלוט בחלק מתכונות הסלולרי – שיחות, הודעות, מוזיקה וכיו"ב וכיו"ב.

שני דגמים נושאים את הפרצוף הזה, למען האמת גם את שאר החלקים, ונבדלים במנוע – באחד זה בנפח 125 סמ"ק ובשני בנפח 174 סמ"ק, אבל נקרא 200. אותו לקחנו למבחן, כדגם הנחשק ביותר בעינינו השובבות והידיינו המיוזעות מצפיה. עוד הבדל קל בין השניים – כאן יש מערכת ABS חד ערוצית ו־CBS ושם רק CBS, יענו מערכת בלימה משולבת, בלי שום מניעה על הנעילה. חריקות צמיגים הן סוגת המוזיקה המועדפת עלינו. בכל מקרה – כאן יש 17.5 כ"ס ו־1.7 קג"מ, לקטן יותר יש 14.7 כ"ס ו־1.2 קג"מ, הבדל קטן אבל לא זניח, מדובר בכמעט 20% תוספת בכוח בכלי שנדרש לכל גרם של סוס שניתן לגייס. נשמח לראות בעתיד גם גרסה מעט יותר חזקה, אולי 250 סמ"ק, על אותה פלטפורמה, ובהמשך אולי גם 300 או 350 על בסיס גדול יותר, 'מנהלים', כמו הרבה קטנועים בקטגוריה החדשה.

אף אחד לא מצפה מ־17.5 כ"ס להעיף אותך ממקומך, אבל ל־SR GT מנוע מגיב ובעל חיבור טוב, ללא השהייה, שיוצא מהר מהמקום וצובר במהירות מספרים על הצג בקצב שמשאיר קטנועי 125 הרחק במראות. כצפוי מפיאג'ו הווריאטור זכאי לשבחים. למרות צנעת הנתונים, לא הרגשנו חוסר ביטחון לצאת לרגע מהעיר ולקפוץ לאחת אחרת קרובה וגם בהרכבה הוא לא הרגיש כאילו התאמץ. בסה"כ מדובר ביחידת הנעה מוצלחת לתנועה בעיר בלי הפתעות ובעלת מהירות מקסימלית של קצת פחות מ־130 קמ"ש. מערכת 'עצור וסע' הופכת רמזורים לשקטים וגם את ההתנעה שנעדרת רעשי מתנע, אם כי בכללי יש לציין שהצלילים הבוקעים מהמפלט שקטים למדי.

אפריליה קוראת לו 'אדוונצ'ר אורבני' ובעיר הוא באמת מרגיש כמו שאדוונצ'ר מרגיש במדבר – שליט בתא השטח שלו. יש לו שלדת עריסה כפולה מצינורות פלדה שגם היא ראויה לשבחים, אליה מחובר מקדימה מזלג רגיל של Showa בקוטר 33 מ"מ בעל מהלך גלגל של 122 מ"מ ומאחור יש צמד בולמים של אותו היצרן עם מהלך מעט יותר קטן של 102 מ"מ. יש לו גם גלגלים בקוטר 14 אינץ' מקדימה ו־13 אינץ' מאחור, עליהם מורכב גומי עם פרופיל מעט קובייתי, וכל החבילה הזו עושה עבודה נהדרת בכל הנוגע להתנהגות כביש על גבול הספורטיבית. המתלים מכוונים על צידם הקשיח וביחד עם תנוחת רכיבה זקופה, מרווחת ומאוד שולטת, ה־SR GT מתמרן בעיר כמו גדול – או כמו קטן, בעצם. הוא עושה את זה בזריזות וביטחון, עובר דרך טורי מכוניות בקלות, במעברים צרים, בפניות פרסה איטיות וכשממהרים משאיר רמה גבוה של אחיזה וביטחון גם כשזווית ההטייה גדלה.

הקטנוע מרגיש כמקשה אחת וזה מצוין בכל הנוגע להתנהגות כביש דינמית ותומכת, אך עולה מעט בנוחות, כשהבולם האחורי לא מפגין את אותה יכול ספיגה של הקדמי ועל חלק מתחלואי האספלט מקפיץ את הזנב. המושב הרחב והמכיל מעט קשיח מדי כדי להיקרא נוח. בכל הנוגע לפרקטיות ה־SR GT מקריב מעט מאפיינים קטנועניים על מזבח הספורטיביות, כמו רצפה שטוחה, שטח אחסון מתחת למושב, כיסא מרופד בנדיבות שטובעים בו ותנוחת רכיבה כמו של כורסת טלוויזיה.

פעם אמא הייתה זאת שמצילה אותנו מצרות, כאן הייתה זאת מערכת הבלימה ששמרה עלינו מעצמנו, או שבעצם כשחושבים על זה – אולי היא הייתה כל כך טובה שהיא גרמה לנו להשתולל? בכל מקרה, דיסק אחד יחסית גדול מקדימה, אחד קטן יותר מאחור, מערכת בלימה משולבת וגם מערכת ה־ABS עשו אחלה של עבודה, עם לא מעט רגש ועוצמה ביחס כמובן לזה שהן של קטנוע עירוני וספק גרמו ספק תמכו בכך שהתחלנו לבלום מאוחר ולבחון גבולות, במה שאנחנו בטוחים כי מהצד נראה כמו אנשים עם ביטוח חיים טוב.

לא בדיוק בחנו את יכולות השטח של האפריליה, הוא גם לא בדיוק מיועד לחציית מדבריות או כיבוש פסגות, אם כי בתמונות תראו שהוא אכל קצת חול, מונח שהיה נשמע הרבה יותר מרשים אם היה עכשיו חורף. אתם יודעים מה, אולי באמת ניקח את הקטנוע הזה למבחן חוזר בחורף? אנחנו בטוחים שרק טוב יצא מהשילוב שלנו איתו ועם כבישים רטובים ובוץ. במקום להשתולל איתו בשטח בחרנו להרכיב איתו, פעולה שונה מאוד, וגם כזו שהניבה את המחשבה הלא-חיובית הראשונה שלנו עליו, זה מצחיק לומר לא-חיובית, כי היא באמת לא שלילית ולכן 'לא חיובית' זאת ההגדרה הנכונה, אבל זה מזכיר לנו את זה שבטיק-טוק אסור לומר 'מת', יש לומר 'לא חי', כן כן, אנחנו בטיק טוק. אנחנו קולים. בהרכבה כל חלוקת המשקל של הקטנוע משתנה, נכון, בכל קטנוע זה קורה, רק שכאן הוא הופך להיות ממש לא נעים ולא מהנה, וזה גם מדגיש שוב שהמתלה האחורי לא עומד בקנה ביצועים אחד עם המתלה הקדמי. למורכב הייתה חוויה חיובית יותר עם שפע של מקום על המושב לידיות אחיזה נוחות.

אחרי תדלוק גילינו שה־SR GT עשה בתנאי המבחן המפרכים 30 ק"מ על כל ליטר שלגם, שזה בערך 8 ק"מ פחות ממה שהיצרן מצהיר, ועדיין נתון מעודד מאוד לאור מחירי הדלק. איכות הבניה וההרכבה טובה, עם חומרים שמרגישים איכותיים וקטנוע שבנוי טוב, הוא גם מאוד יפה לטעמנו ומושקע, עם ירידה לפרטים קטנים, וחוץ מהמראות שקיבלו תגובות מעורבות עקב שדה ראייה קטן הייתה הסכמה בכל שאר נושאי העיצוב והגימור.

פעם אמרנו משהו לא במקום וחבר אמר לנו 'דע את הקהל שלך', כנראה שגם אפריליה עברה את אותה החוויה, כי מורגש שהיא יודעת מי קהל היעד שלה. כל עניין האדוונצ'ריות הזה הוא טרנדי, כמו בתחום הרכב שהכל הופך להיות גבוה ונראה כמו ג'יפון, אבל כמו שם גם כאן – יש לזה יתרונות. באפריליה בחרו לא להתעסק ב'בכאילו' והתעסקו ברווחיות של הטרנד – ההתנהגות הדינמית המשופרת, מראה משמח ונועז, מעט יותר מרווח מחייה ותחושה של משהו שובב וחצוף, צעיר אפילו, כמו הטיק-טוק שאנחנו לגמרי מבינים ולא גורם לנו להרגיש זקנים. ה־SR GT מיועד למי שחפץ בדרך התניידות עירונית מיוחדת ומהנה, שלא רוצה לוותר על כל הפרקטיות וללכת על אופנוע, אבל מוכן להקריב חלק ממנה כדי לעשות צעד לכיוון הזה, למי שרוצה להרגיש את ההרגשה הזו שיש כשקונים טלפון חדש או משפצים את הבית – בכל נסיעה קטנה לסידורים. כי הוא גרם לנו לדבר על הטייפון במקום על יחס עלות\תועלת או שימושיות – וזה הישג אדיר.

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן