מבחן דרכים: טריומף רוקט 3 – הבוס של הבוס

כתב: דניאל מיצו פטרי | בוחנים: אריק רוזנבלום, דניאל מיצו פטרי | צילום: אדם בלנגה, אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: אל תתנו למראה הקרוזרי לבלבל אתכם, זה סופר-דופר-פאקינג-פאוור-קרוזר עם יכולת קיפול אספלט ושריפת צמיגים, אבל כזה שגם נוח ושימושי.

בכל פעם שאני לוקח כלי לרכיבת מבחן, ובמיוחד כשמדובר באופנוע חדש, מסקרן, או כזה שיש לי כלפיו ציפיות מוקדמות – אחד הדברים הראשונים שעולים לי בראש כשאני רואה אותו לראשונה או כשאני מניע ויוצא לדרך על המכונה – הוא מילה, שתיים, משפט שיהיו כותרת לכתבה. לעיתים הכותרת אומרת הכל ולכן חשוב לדייק.

כשהגעתי לראשונה לאולם התצוגה המוקפד של טריומף בתל אביב וראיתי לראשונה (בישראל) את הרוקט 3 R עברה לי מחשבה בראש: הבוס של הבוס. Say no more.

זהו. אפשר להמשיך. תשארו איתי, יהיה מעניין.

אי שם בשנת 2007 יצאתי לטיול בארה״ב, לקחתי לעצמי פסק זמן של כמה שבועות וחרשתי את הצד המערבי של אמריקה מלוס אנג'לס שבקליפורניה, דרך הכבישים המדהימים שעולים לאורך החוף של האוקיינוס השקט, סנטה ברברה, מונטריי, סן פרנסיסקו והמפרץ, יערות עצי הסקויה העצומים, מדינת אורגון, פורטלנד והרי הרוקי, ואז מדינת וושינגטון, סיאטל ועד לוונקובר בקנדה. ולמה אני מספר לכם את כל זה? הא! זו הייתה השנה וזה היה המקום שבו רכבתי לראשונה על טריומף רוקט (אם כי טכנית, זה לא היה אותו אופנוע למרות שהשם די דומה ואפילו קצת מבלבל – מדובר ברוקט III המקורי, ולא ברוקט 3 נשוא כתבה זו – עוד מעט נסביר למה). כבר אז היה מדובר במכונה יוצאת דופן ששמה הלך לפניה, האופנוע בעל נפח המנוע הגדול ביותר מייצור סדרתי, ואחד האופנועים החזקים ביותר בשוק באותה תקופה. למרות שמבחינת מהירות סופית הוא הגיע "רק" לאזור ה-240 קמ"ש, הוא התפאר בתאוצה שהיא הכל פרט לפוליטיקלי קורקטית. לאופנוע שהיה אז נטול בקרות לחלוטין זה היה וואו. כשרכבתי עליו הייתי מוגבל מאוד בזמן ובגלל החששות הגדולים שלי מפני מפגש אקראי עם משטרת תנועה אמריקאית (ראיתי מספיק סרטים כדי להבין שזו חוויה שלא ארצה לחוות) שמרתי על מגבלות המהירות בקפדנות, וגם כשפתחתי גז זה היה רק בקטנה. אבל זרעי הפורענות נשתלו אצלי במוח כבר אז…

רגע, לא הבנו. רוקט III זה לא רוקט 3?

נכון מאוד. אסביר: מודל הרוקט III המקורי היה רעיון שהתחיל להתגלגל במסדרונות היצרן הבריטי עוד ב- 1999 ואשר נכנס לייצור בשנת 2004. היה זה אופנוע שהיה בראש ובראשונה פורץ דרך בתחומים רבים ולמעשה קבע סטנדרטים חדשים בתחומו – מנוע בנפח מגלומני של לא פחות מ-2,300 סמ״ק, שלוש בוכנות (שנפח כל אחת מהן קרוב לזה של קרטון חלב), צמיג אחורי ברוחב 240 מ"מ, פוזה וסטייל בריטיים למהדרין, וביצועים של אופנוע-על (עם מספרים כמו 0 ל-100 קמ"ש בפחות מ-3 שניות) שגרמו לכל המתחרים דאז (כמו הארלי דיווידסון עם הנייט-רוד או ימאהה עם הווי-מקס) להשפיל מבט ולהשתין שלולית שמן מרוב פחד. הרוקט III יוצר במספר גרסאות שכללו גם רודסטר, קלאסיק, ותורר. אבל אחרי כמעט 15 שנות ייצור ולאור מגבלות האירו5 החליטו בטריומף שהגיע הזמן להחליף אותו.

כך יצא שבסוף שנת 2018 הציגו בטריומף את הקונספט של האופנוע החדש שמשתמש באותו שם אבל עם וריאציה קלה: "רוקט 3" ולא סתם "רוקט III". הכלי החדש לוקח את הנתונים המספריים של הרוקט המקורי ואת הביצועים שלו לאקסטרים. עם מנוע טריפל אורכי מקורר מים בעל גל זיזים עילי כפול שגדל בנפח ל-2,500 סמ״ק, עם משקל שהופחת בלא פחות מ-40 ק״ג (18 מהם רק מהמנוע), ועם הספק שגדל ב-11% ל-165 כ״ס ב-6,000 סל"ד. ואם לא די בכך, עם מומנט פסיכי לחלוטין שיגרום לכל רוכב לצחוק בצורה בלתי נשלטת בקסדה: 22.5 קג"מ ב-4,000 סל"ד, ושימו לב – כמעט 90% מהם זמינים כבר ב-2,250 סל"ד – מה שאומר שהרוכב יכול לבחור עד כמה העיניים שלו ישקעו בתוך הגולגולת כשהוא משחרר את הסוסים… כמה זה 22.5 קג"מ? תחשבו על זה ככה: לדוקאטי פניגאלה V4R יש חצי מהמספר הזה… תפוס את הכידון חזק, הכן את שרירי הליבה, חשוק שיניים, פתח מצערת ושגר את עצמך כמו קטפולטה על נושאת מטוסים…

אבל בואו לא נקדים את המאוחר.

מעטים המקרים שבהם אופנוע כלשהו גורם לכל כך הרבה אנשים ועוברי אורח לעצור, להתבונן, להסתובב סביב הכלי, להוציא כל מיני קולות התפעלות מגרונם ולשאול שאלות ("אחי כמה זה? זה שש צילינדר נכון?"). הטריומף רוקט 3 הוא אחד מהם, ובמהלך שני ימי הרכיבה שלי עליו ראיתי את זה קורה שוב ושוב, מה שגרם לי להכין כבר תשובה מוכנה מראש ("לא, זה 3 צילינדרים, כן, 2,500, כן אחי אלפיים חמש מאות סמ"ק"). אין ספק, מדובר באופנוע יוצא דופן שטרם נראה במחוזותינו – מכונה מסיבית, מפלצתית ממש, שלא רק נראית גדולה וכבדה אלא בעיקר מרשימה. ובניגוד לכל מיני מכונות חקלאיות (ויסלחו לי חובבי הארלי ואינדיאן) – זאת נראית שהיא גם יודעת לנסוע וכל האופנוע כולו מרגיש פרופורציונלי במידותיו, כך שזה לא סתם עוד אופנוע מנופח שמרגיש כמו שרירן מגוחך שעובד רק על פלג הגוף העליון שלו. הכל מתלבש בול לעין, והתוצאה פשוט מהממת בעיני.

כלי המבחן עומד לו בגאון מתחת לציליה כדי לנסות להגן במעט מפני השמש הקופחת של תחילת אוגוסט. למרות גודלו הפיזי של הרוקט 3 על כל 1,677 המ"מ של בסיס הגלגלים שלו, העיניים ננעלות באופן אוטומטי על מרכז המאסה שלו. אי אפשר להתעלם מהנוכחות של גוש המתכת הזה שמתבלט בחושפנות בריטית מנומסת במרכזו, עם בלוק מנוע שנראה כאילו הוא נלקח מטנק מרכבה.

מצידו השמאלי של האופנוע רואים את ההתחלה של צינורות הפליטה מציצים להם ברמז דק לקראת מה שרואים בצד הימני, שהוא "הצד העסקי" של הרוקט 3… שלושת צינורות הפליטה ממשיכים שם הצידה, תוך כדי עיקול קטן אחורה ומתכנסים ל-3 פתחי פליטה, שניים מהם גלויים מימין, ועוד אחד חבוי משמאל בחלקו התחתון של האופנוע.

כשאני מצליח סוף סוף לנתק מבט מהמנוע נגלה לעיני שאר הכלי עם הנוכחות המרשימה שלו. סכמת הצביעה שבה הגיע אופנוע המבחן הייתה באדום בוהק על 4 חלקיו: מיכל הדלק המתכתי והמעוגל, מגן רוח קטנטן מעל צמד הפנסים העגולים, אזור המושב האחורי והכנף הקדמית. שאר המכלולים מגיעים בשילוב צבעים שחור (כמו על המזלג, האגזוז וצידי הרדיאטור), כרום ואלומיניום – מה שמעניק לרוקט 3 מראה שהוא בעיני לא רק מרשים, אלא פשוט יפהפה. זה לא סתם עוד אופנוע גדול, זה אופנוע מעוצב, מוקפד ומהונדס למשעי.

כשאני מתקרב ומסתכל על הכל מקרוב אני מגלה שאיכות הבניה, הגימור והתאמת החלקים נראית ומרגישה לא פחות ממעולה, וכך גם אלמנטים עיצוביים חשובים שמסייעים בחיזוק התדמית של הביג בוס: מצידו השמאלי של האופנוע זרוע חד-צידית מאלומיניום המצויידת בדרייבשאפט שחור, מעוצב ומהמם ביופיו, כשהגלגל האחורי המסיבי מתפאר בנאבה מרכזית מסתובבת. לקצה גל ההינע מחוברת גם זרוע חד צידית לטובת ה"מחרשה" עבור לוחית הרישוי. מקדימה, לצמד הפנסים יש תאורת לד בצורה שגם היא מזכירה את הלוגו של היצרן שנמצא בשלל מקומות נוספים – כולל על מרכז הרדיאטור מקדימה, בצידי המנוע, ואפילו על דפנות צמיגי האבון הבשרניים. ואם כבר הזכרתי אלמנטים עיצוביים אז שימו לב בבקשה לרגליות המורכב/ת המהממות שמסתתרות בצורה חבוייה, ומתקפלות פעמיים! אגב מורכב/ת – להם יש מושב קטן יחסית מאחור, וניתן כתוספת אבזור להתקין עליו גם משענת לטובת שלום בית (המשענת מגיעה בילט אין בדגם ה-GT).

ההתנעה ללא מפתח קלה מאוד, אם כי דורשת פעולה כפולה שצריך להתרגל אליה: בצידו הימני של הכידון הבשרני קיים מתג רב משימתי – פתיחת סוויץ' בלחיצה כלפי מעלה, לחיצה כלפי מטה להפעלת משאבת הדלק, והאופנוע מתעורר לחיים עם קול זמזום עמום. ואז לחיצה נוספת מטה כדי להתניע (כשהקלאץ' צריך להיות לחוץ). האגזוז תואם תקן אירו5 ומפיק צליל בס עמוק אבל לא טורדני, מה שבוודאי יקל על יחסי השלום עם השכנים. לוקח כמה שניות עד שהמנוע יתחמם ואני מנצל את הזמן להסתכל עוד על סביבת הרוכב.

בצידו הימני של הכידון יש מתג נוסף שמשמש לנעילת כידון חשמלית כשהאופנוע חונה והכידון נוטה שמאלה, ועוד מתג להפעלת מאותתי החירום. מתחתיו מתג מסך הבית שפעיל רק כשהאופנוע בעמידה. מצד שמאל וינקרים, צופר, מתג החלפת אורות, מתג בחירת מצבי מנוע וכן מתג ג'וייסטיק קטן אבל שימושי ביותר שמאפשר דפדוף בין המצבים וכן איפוס או בחירה על ידי לחיצה פנימה. מעליהם מתג בקרת השיוט.

מול פני הרוכב ולפני מיכל הדלק המתכתי לוח שעונים מתכוונן לשני מצבים בעל מסך TFT צבעוני ועגול בעל 2 תצוגות שונות שניתן לעבור ביניהן. אחת נראית מדהים בעיצובה ובעלת מסכי מידע מפורטים (שניתן לקבוע לגביהם האם יישארו מוצגים בצורה קבועה, או שמא ייעלמו מהעין אחרי כמה שניות. התצוגה השניה פשוטה יותר אבל מציגה את המידע הרלוונטי כמו מהירות וסל"ד בצורה ברורה יותר. כל אחד בוחר את התצוגה שלו. אגב, ניתן להוסיף חיבור בלוטוס לטובת התממשקות למערכת מולטימדיה כאביזר אופציונלי.

בקצות הכידון מותקנות מראות שימושיות – בין הטובות שנתקלתי בהן לאחרונה. פחות אהבתי את פקק הדלק שנמצא בחציו הימני של המיכל, בעל התחושה המיושנת שהשימוש בו דורש פתיחה עם מפתח והברגה אולד-פשן.

מרים את הכלי מג'ק הצד, ומגלה להפתעתי שהוא מרגיש הרבה יותר קל ממה שחשבתי. הרוקט 3 שוקל אמנם לא מעט: 291 ק״ג יבשים, או כ-320 ק״ג רטובים (גרסת ה-GT כבדה יותר ב-3 ק"ג). אבל בזכות מרכז כובד יחסית נמוך, כידון בעל היגוי נטרלי המחובר למזלג שלא מרגיש כבד למרות הצמיג הקדמי ה"בוברי" באופיו – הרוקט מתנועע בתנועה העירונית בצורה קלילה ומפתיעה לטובה. מה שעוד מסייע במשימה הוא קלאץ' הידראולי לא-קשה ונעים לתפעול. אל תחשבו לעשות שליחויות וולט איתו, אבל מי שצריך גיחה לעיר יגלה שלא מדובר במשימה בלתי נסבלת והפיצוי עליה הוא כמובן במבטים המשתאים של כל מי שאתם חולפים לידו.

מה שכן מפריע הוא החום. ככל שאני מתנייד ברחבי העיר הגדולה במהלך תחילת אוגוסט, כדי לטפל בכמה סידורים, אני מגלה שלרוכב שמוריד רגל ימין ברמזור תהיה סיטואציה לא נעימה בעת המגע של חלקו הפנימי של ירך ימין עם אזור המנוע, והחום הנפלט ממנו יוצר חוסר נוחות. אמנם יש שם מגן חום קטן אבל הוא לא באמת עושה את עבודתו. מפתיע שמי שעיצב את הכלי לא השקיע קצת יותר בפתרון הבעיה הזו שניתן היה לפתור לטעמי על ידי תוספת חומר מבודד מבלי לפגוע במראה הכללי.

לרוקט 3 שני דגמים עיקריים המיובאים ארצה: דגם R ודגם GT (וזאת פרט לכמה תתי-גרסאות הנבדלות בעיקר בצבעים ופרט לדגם העל – ה-TFC, ראשי תיבות של Triumph Factory Custom – מעוטר חלקי הקרבון שיוצר בכמות מוגבלת). הרגליות בדגם הרוקט 3 R נמצאות בדיוק איפה שאתה מצפה שיהיו, מתחת לרוכב, במיקום וגובה שהוא די סטנדרטי ולא דורש אקרובטיקה מיוחדת, מה שהופך את הרכיבה עצמה לנוחה מאוד כשהרגליים תומכות במשקל הגוף ומסייעות בשיכוך המהמורות. תנוחת הרכיבה מזכירה מאוד את זו של ההארלי FXDR 114 או הדיאבל של דוקאטי – שניים מהמתמודדים הנוספים בקטגוריית הפאוור קרוזרים. לעומתו, דגם ה-GT היקר יותר מציג רגליות שמוסטות קדימה סטייל קרוזר אמריקאי, כידון שמגיע קצת יותר אחורה לכיוון הרוכב, מושב קצת יותר נמוך (ב-23 מ"מ), ידיות מחוממות, משענת מושב אחורית ומשקף גדול יותר להגנה טובה יותר מפני הרוח – כל אלה בתוספת לא קטנה של 25,000 ₪.

אני יוצא החוצה מהעיר הגדולה ועולה על הכביש המהיר. הרוקט 3 מפמפם את עצמו בנונשלנטיות בסל"ד נמוך למדי. אבל בניגוד לאופנועים אחרים בז'אנר המכונה אצלנו "קסטום" שמקרקשים ומרגישים שהם עושים לך טובה אם הם מאיצים מ-100 ל-120 קמ"ש בחצי שעה, התחושה על הרוקט 3 היא של כלי שרק מחכה שתפתח את המצערת לרווחה ככל שצמד האשכים המצומקים שלך מאפשר לך בלי לאבד עשתונות, ונראה אותך יא גבר. אם חשקה נפשך בסיבוב בלונה פארק, הילוך שני ושלישי מספקים חוויה מטורפת של תאוצה אבל זה לא נגמר שם. כשמשייטים על הכביש המהיר אני מגלה שבהילוך שישי על 3,000 סל"ד המהירות עומדת על כ-130 קמ"ש, וכשעולים ל-4,000 סל"ד היא כבר עולה ל-170 קמ"ש. כמובן שכל המספרים הללו נבדקו על מסלול מרוצים, ואם הייתם רוצים להמשיך ולהאיץ הייתם מגלים שהמהירות הסופית נמצאת אי שם באזור ה-250 ומשהו קמ"ש. מצד אחד ברור לכולנו שרכיבה במהירויות כאלה היא לא מטרתו העיקרית של הרוקט 3. אבל מצד שני, נתוני תאוצה הזויים של 0 ל-100 קמ"ש בכ-2.8 שניות ו-0 ל-200 קמ"ש בפחות מ-8 שניות עשויים בהחלט להיות בין הסיבות העיקריות לרכישת הכלי הזה, שנותן פייט רציני לכל מה שזז על הכביש, ולא משנה כמה גלגלים יש לו.

בקרת השיוט עושה את עבודתה בצורה יסודית לחובבי הסוגה. מה שאין ברוקט 3 הוא קוויק-שיפטר, אבל לפני שתרימו גבה אגיד לכם שמהר מאוד שוכחים את הצורך בו. עקומת המומנט של הרוקט רק עולה ועולה מסל"ד נמוך ועד לסביבות 6,000 סל"ד (הקו האדום נמצא ב-7,000), וכתוצאה מכך אנחנו מקבלים מנוע סופר גמיש עם יכולת תאוצה בכמעט כל הילוך, והעוצמות שהמנוע הזה מפיק בכל סל"ד כמעט מייתרות את הצורך בהעברה מהירה של הילוכים (ובכל מקרה, למי שירצה, ניתן להוסיף קוויק שיפטר כאופציה). השיוט מעולם לא היה נוח על כלי גדול כל כך כמו על הרוקט, ופתיחת מצערת פשוט משגרת אותך לתחושות שלא הכרנו באף אופנוע אחר. עם זאת, המנוע של הרוקט איננו מאיים באף רגע על הרוכב, ואם אתם דווקא מעדיפים לרכוב במוד רגוע, הרוקט יעשה זאת כחתלתול מאולף ללא שום בעיה, כשהמנוע הענק עושה את מה שהוא יודע לעשות בסל"ד נמוך בלי שום תלונות או טענות. פתח מצערת וסע, הוא יאכל הכל.

כשאני עובר עם הרוקט ליד רכבים, משייט במהירות חוקית פלוס פרשנות אישית, אני נהנה להסתכל בפרצופים של הנהגים ולעיתים של הנוסעים איתם… אין ראש שלא מסתובב, ואני ממש יכול לשמוע בראשי את השיחה של הנהגים עם הנוסעים שלהם: "תראה אחי מה זה, יו זה מטורף!" עוד אהבתי את התחושה כשעוזבים גז: מערכת הפליטה מפיקה צליל קבוע של פק פק פק גרוני, מוקפד, בטיימינג מדוייק, כמו רעש רקע.

אחרי למעלה משעתיים על הכביש המהיר במהירויות משתנות אני מגיע למגרש המשחקים הצפוני. הבולמים עושים את עבודתם על הצד הטוב. מקדימה מזלג בשרני בקוטר 47 מ"מ של Showa עם אפשרויות כיוונון ידניות. מאחור בולם יחיד, גם הוא מתכוונן, חצי מוסתר מן העין. כולם מתחברים אל שלדת אלומיניום שמרגישה קשיחה ולא מתעוותת, בה המנוע נושא בעומס. משקלו של הרוקט 3 לא מהווה בעיה לרכיבה במהירויות מכובדות כל עוד שומרים על פרופורציות ולא מנסים להפוך אותו למכונת מסלול, וצריך לזכור גם שיש מגבלות לזוויות הטיה לשני הצדדים: הן אמנם ראויות לפאוור קרוזר אימתני אבל רוכב חזק יגיע לקצוות מהר מאוד כפי שמוכיחים השפשופים שעל הרגליות ומצב הצמיג האחורי. תהיו בטוחים שהפאוור קרוזר הזה יודע לתת עבודה, ורוכב מיומן יוכל למצוא ברוקט 3 חבר נאמן לכל סוג כביש.

אגב צמיגים – סט צמיגי קוברה כרום מתוצרת אבון שפותחו במיוחד עבור הרוקט 3. מדובר בצמיגים בשרניים – הקדמי 150/80 על ג'אנט בקוטר 17″, והאחורי 240/50 על ג'אנט בקוטר 16″ – בעלי פרופיל מעוגל מתאים לרכיבה "רצינית" ולא רק בקו ישר, ושמסוגלים להתמודד עם המומנט וההספק הפסיכוטי של הכלי. התרשמתי מאוד מביצועיהם ואין ספק שהם עושים עבודה מעולה בחיבור הכלי אל האספלט בכל מהירות או זווית הטיה. חיישני לחץ אוויר ניתנים להתקנה כאופציה. לדגמי ה-3 R וה-GT יש ג'אנטים שונים ויזואלית, אבל מימדיהם זהים.

כדי לשפר את בטיחות הרכיבה יש לרוקט את מיטב מערכות האלקטרוניקה לבטיחות שיודע היצרן להציע: מערכת IMU בעלת 6 צירים, מערכת ABS להטיה, בקרת שיוט וכן מערכת בקרת אחיזה עם ארבעה מצבים: כביש, גשם, ספורט ואישי. רברס אין, אבל יש סיוע לזינוק בעליה.

הבלמים של הרוקט לא פחות ממצוינים. מלפנים צמד קליפרים מונובלוק רדיאליים של ברמבו מסדרת M4.30 Stylema סופר איכותיים ומרובעי בוכנה שחובקים דיסקים בקוטר 320 מ"מ ושותלים את הפרונט של הביג-דאדי הזה בצורה אסרטיבית בכל מהירות, עם נשיכה הגונה ובעלת תחושה ליניארית מדויקת התואמת את עצמת הלחיצה של הרוכב על המנוף של הבלם הקדמי. בזכות מערכת בלימה משולבת, לחיצה על הקדמי מפעילה עוצמת בלימה מסוימת גם על האחורי – ברמבו M4.32 גם הוא מונובלוק רדיאלי עם 4 בוכנות על דיסק בקוטר 300 מ"מ שמרגיש חזק בצורה מפתיעה. לחיצה על דוושת הבלם האחורי מעמידה את המשקל של הבהמה המוטרפת הזו (+ רוכב) בצורה שאי אפשר לתאר בלי להיכנס לקלישאות שחוקות. תאמינו לי, בחיים לא היה לכם אופנוע שהבלם האחורי שלו כל כך חזק.

מיגון הרוח של הרוקט 3 R כפי שהיה באופנוע המבחן מספק הגנה נאותה במהירויות חוקיות פלוס עד לאזור ה-150 קמ"ש. משם והלאה מתחילים לחוות רוחות באזור הקסדה שכמובן אפשר להקטין על ידי התקנת משקף גבוה – זה שמגיע עם ה-GT כברירת מחדל (ושגם מתאים יותר לאוהבי השיוט בזוג על כבישים ארוכים בזכות תנוחת הרכיבה היותר רגועה). בזכות ההנעה העושה שימוש בגל-הינע (דרייבשאפט) חוסך הרוכב את הצורך להתעסק בשימון שרשרת או תחזוקת רצועה כמו בכלים אחרים, וטוב שכך. מתחת למושב אפשר למצוא שקע טעינה USB, ומקדימה שקע מצת.

צריכת הדלק עומדת על כ-1:15 ברכיבה סולידית במהירות חוקית פלוס פרשנות אישית (ופחות מזה כשהקופים משתחררים לכם), או כ-1:20 מפתיעים בשיוט איטי על 90-100 קמ"ש. לכן הטווח למיכל הדלק המכיל 18 ליטר עומד על בין 200 ל-300 ק"מ, תלוי בלחיצה שלכם.

לסיכום

הטריומף רוקט 3 הוא לא רק האופנוע מייצור סדרתי בעל נפח המנוע הגדול ביותר, אלא גם זה שמפיק את המומנט החזק ביותר מכל אופנוע אחר בעולם. החזות שלו מרשימה, מסובבת ראשים, והעיצוב-ייצור-הרכבה שלו הם לא פחות ממעולים. אם נתעלם לרגע מהחום הנפלט בתנועה עירונית באזור רגל ימין ואם נשמיט פרט לא כל כך חשוב כמו תג המחיר שעומד על 225,000 ₪ – נגלה אופנוע מאוזן שנוסע מדהים, נוח מאוד לרכיבה, וכמובן בעל ביצועים פנומנלים וזאת מבלי להתפשר בשום מחלקה. למרות מימדיו ומשקלו, הרוקט 3 יודע לתת בראש לא רק על כבישים ישרים אלא גם במגרשי משחקים הרריים, כשהבולמים, הצמיגים, השלדה והבלמים עובדים יחד כדי לספק חבילת רכיבה סופר מהנה. לאוהבי הקסטומיזציה יש רשימה של עשרות פריטים אותם אפשר להוסיף לכלי כך שכל כלי יכול להיות שונה באופן ייחודי מאחרים.
אה, והוא עושה 0 ל-100 בפחות מ-3 שניות והוא גרם לי להרגיש מלך הכביש.

כל חדשות מגזין מוטו ישירות לסלולרי