מבחן דרכים: ק.ט.מ 890 SMT

כתב: צחי שף לוי | בחנו: אריק רוזנבלום, צחי שף לוי | צילום: דניאל דהרי

שורה תחתונה: זה לא היפרמוטו, זה לא אדוונצ'ר וזה לא ספורט-תיור – זה סופרמוטו גדול עם נוחות וביצועים תואמים.

"אופנוע שטח עם צמיגי כביש" עניתי לבחור ששאל בפליאה אמיתית "מה זה סופרמוטו?", כשראה אותי אי אז ב־2008, "נראה מגניב!" הוא צעק בחזרה כשהמבט על פניו מרמז שהוא עדיין לא כל כך הבין את הקטע. נזכרתי ברגע הזה עת עמדתי לצידו של ה־890 SMT החדש של ק.ט.מ, לפני מספר חודשים, כשנציג היבואן מסביר לי את תפעול המערכות של האופנוע הכה-מיוחד הזה.

כמו שאמרתי, אותו הזיכרון מתרחש אי שם ב־2008, אייפון היה דבר נדיר, כל המכוניות פלטו עשן ובאשדוד עוד היה מגרש החלקות "סודי" בו התאספנו כמה חברים לאימון רכיבה. לרכבים היו רתומות עגלות, על כולן אופנועי שטח בשלל צבעים – וכולם נועלים צמיגי כביש, והרוכבים בחליפות עור. ולמרות שעוד הייתי די מתחיל, עם ידע מוגבל בעולם האופנועים, ידעתי מה הרעיון מאחורי בן הכלאיים הזה: זה פאקינג כיף. כלי גבוה וצר בעל יכולת הטייה עצומה ומנוע שמתפוצץ בסל"ד גבוה ומסוגל לקפל את הכלי הקל הזה על עצמו, עם צמיגים שמוסיפים לנוסחה המקורית אחיזה, בולמים ובלמים משופרים וערימות של ריגוש גם כשהמהירות הסופית לא מתקרבת לאזורי הסופרספורט. כלי שבאמת צריך לדעת לתפעל בשביל לייצר זוויות והחלקות ומהירויות להן הוא מסוגל.

מבט ראשון על ה־SMT החדש רק מרמז על אותו הסופרמוטו הטהור, אם ההוא נבנה על אופנוע מוטוקרוס או אנדורו, ה־SMT הוא מה שקורה כשממירים אדוונצ'ר חובב שטח לאופנוע כביש טהור. הכנף הקדמית גבוהה וקצרה, המושב ארוך וצר, על הגלגלים בקוטר 17 אינץ' מורכבים צמיגי מישלין PowerGP, אבל כל זה יושב על אותה הפלטפורמה של ה־890 אדוונצ'ר. עם מנוע LC8c, טווין מקבילי בנפח 889 סמ"ק בעל 105 כ"ס ב־8,000 סל"ד ו־10.2 קג"מ ב־6,500 סל"ד, שמותקן כגורם נושא עומס בשלדת הכרומולי, שבחזיתה מזלג WP APEX בקוטר 43 מ"מ ומאחור בולם תואם, שניהם בעלי מהלך גלגל של 180 מ"מ ואפשרויות כיוונון, אם כי מלאות מקדימה ומאחור שיכוך החזרה ועומס קפיץ בלבד.

כמובן שלעומת האדוונצ'ר בוצעו אי אלו שינויים בגיאומטריית ההיגוי ובארגונומיה, כמו מיכל דלק וחלקי מעטפת צרים וקומפקטיים יותר, כשנפח מיכל הדלק יורד מ־20 לכ־15 ליטר. על הבלימה מערכת של J.Juan עם זוג דיסקים בקוטר 320 מ"מ וקליפר רדיאלי בעל 4 בוכנות, בגזרת האלקטרוניקה תמצאו מצערת אלקטרונית בעלת 3 מצבי רכיבה (גשם, כביש וספורט) ומצב מסלול בתוספת תשלום, בקרת אחיזה ו־ABS עם IMU, מצב סופרמוטו למערכת ה־ABS לביטולה בגלגל האחורי, תאורת LED וצג TFT בגודל 5 אינץ' עם מצבי תצוגה וקישוריות בלוטוס.

לאחר שהסתיימו ההסברים מיהרתי להניף רגל מעל המושב בגובה 860 מ"מ, שמרגיש מעט נמוך ביחס לאופנוע, כששתי רגלי נוגעות בקרקע באופן מלא. מולי ניצב מסך גדול בעל תצוגה ברורה, אני משחק קצת בכפתורים ומכוון את הגדרות הרכיבה שמתאימות לי ויוצא לדרך. צמד האותיות SM בשם הדגם מצביעות כמובן על סופרמוטו, ולכן אני קודם כל רוצה לבדוק איך הוא עוצר. משלב לראשון ויוצא אל תוך התנועה של מטרופולין תל אביב, חושב איך מערכת הבלימה הולכת לעבוד קשה עם המסה שעליה לעצור, אך ליטוף קל של ידית הבלם מעמיד אותי על טעותי ואת האופנוע על מקומו.

אחרי הבלם, מגיע תורו של המנוע. אני יורד לאיילון, מוצא נתיב פנוי, מסובב את המצערת ומכניס לפעולה את הקוויקשיפטר המותקן על אופנוע המבחן, באופן לא מפתיע ה־SMT טס קדימה וההילוכים עוברים בחלקות מרשימה, מבט למסך מגלה שהוא בהילוך שישי והמהירות המופיעה ככל הנראה איננה חוקית עוד. אבל הישיבה עליו נוחה כמו על כל אדוונצ'ר אחר, התנוחה די מדויקת לגובה שלי (1.78 מטר), המושב הארוך והשטוח מאפשר למצוא את המקום וגם לשנות אותו בכל פעם שמתחשק, לנוע בין תיור של כביש מהיר לספורט של דרך מתפתלת לתקיפת הפניה הבאה עלינו לטובה.

לכך מסייעת גם צורת מיכל הדלק שאינו רחב ולא צר ממדי, נוח לחביקה עם הברכיים ומאפשר לפלג הגוף העליון לנוח, לי לשחרר את הכידון ולרכיבה לזרום בקלילות. הרגליות ממוקמות כמו על אופנוע ספורט-תיור גדול, טיפה גבוהות ולא רחוקות לאחור או קדימה, תומכות גם הן בחופש של הרוכב לבחור בין קירוב הגוף למיכל בעמדת תקיפה או יישור הגב ורביצה על האופנוע. בעוד מנופי המצמד והבלם הרגישו לי מוזר במיקומן, ברגע שהרמתי את המרפקים סטייל רכיבת שטח המיקום הרגיש נכון וטבעי.

לפני ששמתי לב, הלילה החל לרדת, איתו גם הטמפרטורות ותנועת הרכבים, וזה הזמן ליהנות מהדרך הפתוחה ולחפש קטע מפותל. יחידת התאורה המשותפת עם האדוונצ'ר מאירה את הדרך המהירה, המצערת עוברת למצב ספורט ומסתובבת. התגובה מידית, הקשר בין היד למנוע בשילוב תיבת ההילוכים המדויקת והחלקה מרגיש כמעט פלאי, האופנוע הזריז והמאוזן עובר מצד לצד במהירות וקלות ומרגיש במקומו הטבעי, המתלים ארוכי המהלך מעלימים כל מה שמגיע לעברם ושומרים על קשר הדוק עם האספלט בכל פקודת היגוי והטייה, הזורע האחורית הארוכה מאפשרת לאופנוע לשמור על הרציפות הזו גם תחת כמויות של גז מבלי להניף את הגלגל הקדמי בהפתעה, ואני מדגיש – רק בהפתעה, כי כשמבקשים ה־SMT מאוד שמח להניף את הגלגל הקדמי בכל מצב.

אני מגיע ליעדי עם חיוך של מתבגר שעשה משהו שאסור לו וחמק מעונש, ומסמן בשמחה וי על החלק הראשון של שם האופנוע. בבוקר אני מתעורר עם אותו החיוך, מכוון יעד על המפה ויוצא לבדוק את החלק האחרון בשם הדגם, את ה־T. ה־890 SMT, הוא למעשה גרסה חדשה, קאמבק, לאופנוע מהעבר הלא-רחוק של היצרנית האוסטרית, ה־SMT 990, דגם יוצא דופן שלא נחל הצלחה אדירה בימי ייצורו, אבל צבר קהל מעריצים מכובד מאז ירד מפס הייצור. אחרי הצלחתו של מנוע הווי-טווין הגדול שלה בראלי פריז-דקאר, ק.ט.מ החליטה להביא אותו גם לכביש הציבורי, בשלל דגמים, ביניהם ה־SMT 990, שהוצג לראשונה בשנת 2009, כשהאותיות SM מסמלות 'סופרמוטו' וה־T מסמלת 'Travel', ולא תיור כנהוג, מכיוון שה־SMT לא נועד להיות עוד אופנוע אדוונצ'ר או תיור רכרוכי המהווה פשרה של ביצועים בכביש, אלא מכונת כביש חדה וחזקה, בעלת רמת נוחות מספקת לצורך רכיבות ארוכות, אבל עם שורשי סופרמוטו.

אז, ה־890, הוא תיור או טרוול? יצאתי מהעיר בקלילות והתחברתי לכביש המהיר, מפעיל את בקרת השיוט ונותן לחוליגן מאתמול להראות לי האם יש לו צד נוסף. על המסך כתוב שהדלק במיכל יספיק ל־270 ק"מ, אך לאחר כמה זמן עם בקרת השיוט הטווח רק גדל. כשהגעתי ליעד לאחר כ־100 ק"מ של רכיבה מנהלתית עם בקרת שיוט התגלה מנוע די חסכוני, עם 20 ק"מ לליטר. המתלים שתמכו בניצול יכולותיו הדינמיות פחות נעימים ברכיבה רגועה ושקטה, נוקשים מדי ולא מכוונים למי שמעוניין באופנוע סולידי לרכיבה מנקודה לנקודה, גם תנוחת הרכיבה שמרגישה פתאום קצר רחוקה, המושב הצר ומיגון הרוח הקצר אחרי קרוב לשעה של רכיבה מונוטונית מתחילים לאותת שה־SMT נוטה יותר ל־SM מאשר ל־T, והאם רוצים יותר T כדי להציץ בקטלוג האבוזר המקורי ולדלות ממנו משקף גבוה יותר ומושב משודרג.

היכולת של ה־SMT לתמרן בין היותו אופנוע גדול וקל לרכיבה לאופנוע חוליגן, זריז ומהיר מרשימה מאוד, ולא נפגעת מהחסרונות הדי פשוטים לפתרון בצידו התיירני. הוא נהנה מיתרונות הפלטפורמה הנהדרת של האדוונצ'ר ומחליף את יכולות השטח המצוינות בביצועי כביש מדהימים, לא מדובר אופנוע סופרספורט או בכורסא דו-גלגלית, אלא בזן מיוחד שניתן לתאר בתור 'טייל' – טיל שאפשר לקחת לטיולים. אין אף מתחרה ישיר, אלא דגמים דומים בעלי שילוב דומה של ביצועים ונוחות באותו נפח, ביניהם ה־F900XR של ב.מ.וו והטרייסר 9 של ימאהה, ועם תג מחיר של 99,900 ₪ הוא מציע תמורה דומה לשקל, אבל חוויה שונה מכל אופנוע אחר.

מעוניינים ברכיבת מבחן?

קראתי והסכמתי לתנאי השימוש באתר.

לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Whatsapp לחצו כאן
לחדשות מגזין מוטו ישירות ל־Telegram לחצו כאן