רכיבה ראשונה: ימאהה טנרה 700 החדש

כתב: אריק רוזנבלום | בוחנים: אריק רוזנבלום, צוריאל כהן-ארזי | צילום: עמית אגרונוב

שורה תחתונה: מה שעובד לא מחליפים – רק משפרים.

אם אתם קוראים קבועים שלנו, כנראה שמתם לב שבזמן האחרון פורסמו על דפי המגזין ובאתר מספר מבחנים לדגמי ימאהה המעודכנים ל־2025, זה קורה בגלל שלכבוד יום ההולדת ה־70 של היצרנית היפנית היא לקחה כמעט את כל המגוון שלה והעבירה אותו שדרוג מקיף, כשהרשימה הזו כוללת גם את כמה מהדגמים הנמכרים ביותר שלה – הטימקס 560, ה־MT-07 – שקיבל גם גרסה אוטומטית – וגם הטנרה 700, שהגיע לאחרונה לארץ ורכבנו עליו בהשקה המקומית בהרי ירושלים.

אנחנו אוהבים להתחיל מהסוף, עם השורה התחתונה, והפעם היא תיכנס גם לתוך הפסקה השנייה, מכיוון שאת הטנרה 700 החדש ניתן לסכם בקצרה ופשוט לומר שימאהה שוב לקחה אופנוע טוב והפכה אותו למצוין. כבר מהרגע הראשון על גבי הטנרה, מרגישים כמה ברצינות ימאהה לקחו את מקצה השיפור ללהיט המכירות שלהם, הקשיבו לביקורות ולרצונות הרוכבים ויצרו אופנוע דומה אך שונה – ואחד מהאדוונצ'רים הטובים ביותר כיום.

הסיבות להצלחה של הטנרה ברורות. בשנת 2019 ימאהה לקחו את המנוע הנכון, הוסיפו לו מראה נכון, מידות נכונות, מפרט טכני נכון וגם יצרו סביבו את הציפיה הנכונה, וזה סיפק את דרישות הרוכבים עד לרגע זה בצורה טובה. אבל עם השנים קמו סביבו מספר מתחרים, ולזה ימאהה הייתה צריכה למצוא תגובה הנכונה. בסיס כל כך מצליח לא נוטשים, אז ביפן לקחו את מה שעובד מצוין ובדקו איפה ניתן לשפר. המראה נאה, אז נגעו קלות תוך שמירה על המראה המוכר. הארגונומיה טובה, אך קיים מקום לשיפור, אז הזיזו את מיכל הדלק מעט קדימה ומעט נמוך יותר והשלדה חוזקה במספר מקומות. המתלים היו נושא חשוב ורבים מהרוכבים פנו לשיפור המערכת, לכן ימאהה ציידה אותו בכזו משודרגת וחדשה לחלוטין – עם מזלג KYB הפוך בקוטר 43 מ"מ ובולם אחורי חדש עם מנגנון לינקים פרוגרסיבי ומיכל שמן חיצוני. אלו מספקים מהלך גלגלים של 210 מ"מ ו־200 מ"מ, כמו גם כיוונון מלא – כשמאחור ניתן לכוונן עומס קפיץ ללא כלים. וגם בתחום הטכנולוגיה, תחום בו לטנרה הקודם לא היה כמעט דבר, לדגם החדש יש מערכת בקרת אחיזה, צמד מצבי רכיבה וצג TFT חדש – עם בלוטוס אפילו.

לצד דגם הבסיס עליו רכבנו בהשקה, מוצעות השנה גרסאות נוספות. האחת נגישה יותר עם מושב נמוך ומתלים מקוצרי מהלך, וגרסת 'ראלי' שמכוונת לביצועים בשטח, עם מהלך גלגלים ארוך יותר, רגליות קלות יותר מטיטניום עם שטח מוגדל, מושב ייעודי, מרווח גחון גדול יותר, מצב תצוגה ייעודי ללוח המחוונים, מגני מנוע מאלומיניום, כנף קדמית גבוהה וגרפיקה מיוחדת – בהשראת דגמי הדקאר ההיסטוריים של היצרנית. המחיר לדגם הרגיל וגם לנמוך עומד על 74,985 ₪ בעוד גרסת הראלי המאובזרת והמשופרת עולה 83,985 ₪.

אנחנו פוגשים אותו בהשקה המקומית ביקב יפה בעמק האלה. בין הטנרה החדש לקודם אין מהפכה בנראות, ולמרות שאנחנו שמים לב להבדלים, כדי לראות את כולם צריך להעמיד אותם אחד ליד השני ולהעביר את המבט ימינה ושמאלה. הוא נראה מעט יותר 'אתלטי', וכשמתיישבים עליו הוא גם מעט יותר נוח – שוב, כדי לשים לב לזה צריך לעבור מהקודם לחדש ולהתרכז. מגן הרוח מעט יותר גבוה, מיכל הדלק שונה, ונדנוד של האופנוע על המתלים כבר מרמז על ההבדל שיתגלה בתנועה.

מניעים את האופנועים ואת היקב הכפרי היפה אנחנו משאירים מאחור, חוצים את שורות הכרמים הירוקים, שופעי הענבים, ורוכבים אל עבר שבילי האזור. למרות שלא מדובר באופנוע חדש לחלוטין, כבר מהמטרים הראשונים מרגישים את ההבדל בפעולת הבולמים החדשים. הם פשוט עובדים נהדר, מגהצים ושומרים על אחיזה ולא מתרגשים ממה שלא זרקנו אותם עליהם: בורות, נחיתות ובולדרים. לא מדובר בבולמי קצה שהגיעו ישירות מהדקאר, אלא בשדרוג משמעותי שמחמיא לאופנוע ומספק את הצרכים שלנו – וכנראה גם של רוב רוכבי הטנרה – בצורה הרבה יותר טובה מבדגם הקודם. כבר כסטנדרט הם מכוונים בצורה שהתאימה לנו, לתוואי הרכיבה ולדרישות שלנו, מי שירצה "לשחק אותה כמו טארס" עדיין יצטרך התערבות עמוקה יותר, אבל כל עוד לא שואפים כל כך גבוה, די בכיוונון לרוכב וזהו. בשטח תנוחת הרכיבה והעמידה נוחה וטבעית, קלה יותר, הגוף הולך מעט קדימה, הרגליים בדיוק איפה שאנחנו רוצים אותן וגם שטח המגע של הרגליות גדל ויש תחושה ברורה של שליטה ותקשורת עם האופנוע.

בנוסף למתלים, השינויים הארגונומיים מסייעים בהטיית מרכז הכובד של האופנוע יותר מטה, והופכים אותו לשותף צייתן ונשלט, קל לתפעול ורכיבה, צפוי מאוד וסלחן. הרכיבה עם – לא על, אלא ממש יחד, 'עם' – הטנרה מרגישה זורמת וחלקה, מעוררת הרבה ביטחון והכי חשוב – ממש עושה חשק להתגנב החוצה מתוואי ההשקה וללכת הצידה לשחק באיזה סינגל. לו רק היית פחות אופנוע מבחן שכולם יראו (ויצלמו) כשנגזים איתך ונפגוש יחדיו את הרצפה. אתם יודעים אגב מה הצליל החד והברור ביותר לאדם? צליל של אופנוע מבחן מוטח אל הקרקע בעת מבחן וה"ווש" שעושים הראשים של כל האנשים מסביב כשהם פונים אליו. בנוסף, היה שם עמית אגרונוב שרגיל לצלם מכונות מכונפות במהירויות שנמנות במאכים, הוא יעשה לנו גלרייה של הנפילה שאפשר להריץ כמו סרט.

בחזרה לטנרה – המנוע הוא אותו הדבר הטוב והמוכר – זה טווין מקבילי בנפח 690 סמ"ק, קרוספליין, שמקבל שינויים קלים לשיפור ההתנהגות בסל"ד נמוך ולעבודה חלקה יותר – הוא גמיש ובעל מספיק כח לכל סיטואציה בכביש או בשטח, סלחן ובעל תיבה חלקה ונעימה. משודכות אליו השנה שתי מערכות חדשות – מצערת אלקטרונית שמגיעה עם שני מצבי רכיבה (Sport ו־Explorer), היא מגיבה ומדויקת, שומרת על התקשורת הטובה בין הרוכב ל־CP2 – שמושך יפה מכל סל"ד, נשאר נעים גם כשדוחפים לו גז, ורק מחכה לפקודה. המערכת השנייה היא בקרת אחיזה, שכמו ה־ABS ניתנת לביטול מלא, ובעוד שזו המפקדת על הבלמים מאפשרת גם כיבוי חלקי, שתיהן עובדות בצורה טובה וקלות לתפעול – כל זה אמנם לא מביא את הטנרה לחזית מרוץ החימוש הטכנולוגי, אבל מספק לו דחיפה קטנה בכיוון הנכון.

בנוסף, מול עיני הרוכב יש לוח מחוונים חדש בגודל 6.3 אינץ', שמחליף את ה־LCD של הדור הקודם ומציג את שפע המידע שהוא מכיל בצורה טובה וברורה – בשתי אפשרויות תצוגה וכאמור עם חיבור בלוטוס לאפליקציה ייעודית – שמציגה ניווט ומאפשרת הזרמת מדיה. כמו כן, יש לו שקע USB-C בצד. בית המתגים חדש גם הוא, עם ג'ויסטיק לשליטה בצג, והמאותתים בעלי ביטול אוטומטי. אוטומטי אמרנו? בינתיים זה רק המאותתים, אולי ימאהה תחבר את הנקודות ובשנה הבאה תצייד את הטנרה 700 באופציה לשאת את תיבת ה־Y-AMT האוטומטית, ימים יגידו.

הבלמים נותרו ללא שינוי – הם לא הכי חזקים אבל בהחלט מספקים, כצפוי מורגשת צלילה של הפורנט בבלימה, בעיקר כשבולמים בחוזקה, אבל זה לא גורר דרמות או תגובות קיצוניות, בשטח לרוב הבלימה יותר מתונה ולכן זה כמעט ולא מורגש שם ויותר בכביש הציבורי, ועל מה שחסר להם בעוצמה הם מפצים ברגש ותקשורת שמספקים הרבה ביטחון.

בכל הנוגע להתנהגות כביש ובתחום העירוני, היינו צריכים לקחת את הטנרה למבחן קצר נוסף, אך כבר מהרושם הראשוני בהשקה היה ניתן לשער שהטנרה 700 החדש לא הולך להיכשל בכביש, והוא אפילו קצת הפתיע – הוא הרגיש יותר יעיל למשימות יומיומיות בתנועה עירונית או עמוסה, המצערת מדויקת והשינוי בתנוחת הרכיבה נוח גם לאורך זמן. במעבר בין מכוניות הכידון עובר מעל המראות, הוא קל לתמרון בעיר ולמרות שלרוכב שגובהו לא מעל הממוצע יהיה קשה להניח רגליים מלאות על הקרקע בעצירה, גם על קצות האצבעות הוא מרגיש בטוח ולא כמו אדוונצ'ר עם מרכז כובד גבוה שמאיים ליפול. המושב גם הוא מפתיע ונוח יותר משניתן לצפות ממנו וקל לנוע עליו קדימה ואחורה. מיגון הרוח מצוין, יעיל בהסטת הרוח גם בשיוט על כ־135 קמ"ש וגם במהירויות גבוהות יותר, אם כי יעילותו פוחתת בהתאם. הוא לא אופנוע ספורט אבל מהנה גם בכביש מפותל, בעיקר בזכות תחושת הביטחון והתקשורת – ובעיקר בזכות תגובת המצערת והמנוע המצוין שמרגיש מאוד נשלט וצפוי. הטנרה מרגיש מעט יותר "תיור" מהדגם הקודם, וזה גרם לנו לחשוב שהיה מתאים לשלב בעדכון הטכנולוגי הבא גם מערכת בקרת שיוט.

הטנרה החדש מוסיף על היתרונות של קודמו בעיקר יכולות שטח משופרות, הוא משרה ביטחון ומסוגל להתמודד עם הרבה יותר, הוא יכול לעשות כמעט כל מה שנדרוש ממנו בשטח – כל עוד נזכור כמובן שמדובר באדוונצ'ר סטוק ולא אופנוע אנדורו מקצועי. כל הסיפור של הטנרה 700 החדש פחות סובב סביב המצאה מחדש של האופנוע אלא יותר עוסק בדיוקים. מה שהיה לרב-מכר, עבר מקצה שיפורים – וללא ספק עומד לשחזר את ההצלחה של קודמו להמשיך להיות אחד מהאופנועים הנמכרים ביותר.