מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
7,000 ק״מ על טנרה 700 ראלי – טוב לי?
כתב: ערן יורן | צילום: יח״צ, ריידרס, שבסו, ערן וחברים
אני רחוק מלסכם את האופנוע הזה, אבל אני מרגיש שאנחנו מכירים מספיק טוב בשביל לפתוח הכל. עם היד על הלב הוא לא האופנוע הכי טוב בעולם אבל הוא האופנוע הכי טוב בשבילי.
נפגשנו בנובמבר 2024 בהשקה בתערוכה EICMA במילאנו. האמת שטסתי לשם במיוחד לפגישה הזו. הטנרה 2025 היה אמור להיות שונה, שיפור של כל מה שאנחנו, רוכבי הטנרה, מתבכיינים עליו כבר שנים, והיתה תחושה שהפעם ימאהה לא רק מקשיבים אלא ממש הולכים לעשות משהו בנידון. במבחן המציאות, התשובה לא חד משמעית, אבל עם העובדות אי אפשר להתווכח: בתחילת אוגוסט 2025 יצאתי מסוכנות מטרו-פריסבי בכפר-סבא רכוב על OCEAN או בשמו המלא BLUE-OCEAN – הטנרה ראלי 2026 הראשון בישראל ומאז עשינו יחד כ-7,000 ק״מ.
לוקח את התינוק הביתה. ב-1,000 ק״מ הראשונים מאכיל אותו רק מטרנה וגרבר.
לא מחליפים סוס מנצח
כרוכב טנרה ותיק שאוהב לעשות שטח, לא באמת רעיתי בשדות זרים. כידוע, סוס מנצח זקן מחליפים בסוס מנצח צעיר והטנרה תמיד נתן תמורה מצויינת למחיר. עם הטנרה הקודם, ״הנסיך הלבן״ הידוע גם בכינויו ים (YAM). עשיתי כ-60,000 ק״מ בשלוש שנים והיה לנו כיף גם בכביש וגם בשטח. בהתאם לכך הציפיות מהטנרה החדש היו גבוהות. מסתבר שגם גובה המושב גבוה בהתאם. הרגליות ממש גבוהות, הכנף הקדמית גבוהה. תנוחת הישיבה גבוהה. ומרכז הכובד… גם הוא גבוה. נכון, לא כמו ב-YAM, עם BLUE ימאהה שלחו קצת יותר משקל לכיוון הגלגל הקדמי והמיכל קצת נמוך יותר, אבל דגם הראלי החדש של הטנרה מגיע עם בולמי KYB ארוכי מהלך שמגביהים בכמה סנטימטרים את הטנרה שתמיד היה גבוה, ולדעתי מחזירים את מרכז הכובד לגובהו המקורי.
עכשיו לפני שממשיכים, חשוב לעשות סדר בבלאגן שימאהה עשו עם שמות הדגמים: דגם הטנרה ראלי 2026 הוא למעשה דגם הטנרה החדש עם האבזור של הטנרה אקסטרים הישן. שונה לחלוטין מדגם הראלי הישן שהיה למעשה טנרה רגיל עם מדבקות יפות ואקרפוביץ.
אז איך האופנוע אתם שואלים?
שעות של אושר. רמת הגולן, מדבר יהודה, כביש 10, המכתשים, הרי ירושלים, הכרמל… בכל שטח, בכל רגע נתון האופנוע הזה טוב יותר מהדגם הקודם. אם בדגם הקודם כל הזמן התעסקתי בכיוון הבולמים, לשטח, לכביש… ומעולם לא הייתי באמת מרוצה, כאן שמרתי על הכיוון המקורי + 2 קליקים בעומס קפיץ אחורי, אבל זה רק בגלל שיש לי עצמות כבדות. כמובן שאפשר לכוון הכל, פשוט לא מרגיש את הצורך. הבולמים עובדים פצצה והאופנוע מגהץ את השטח וגם מרגיש מאוד רספונסיבי ומדויק בכבישים מפותלים (בתנאי שאתה זוכר שאתה לא על R1). עיקר המשחק שלי זה בלחצי האוויר בצמיגים. בשטח אני עם 24 בקדמי ובאחורי (המלצת היצרן 29). בכביש 29 בקדמי ו-32 מאחור לתחושתי זה מעניק אחיזה משופרת ביחס להמלצת היצרן שהיא 32 בקדמי ו-36 באחורי. לטעמי בלחצים המומלצים הצמיגים קשיחים מידי ובמקום לספוג את פגעי האספלט הישראלי הם נוטים לקופצנות ומשאירים את כל העבודה לבולמים.
אם אתם מתכננים לרכב בשטח, אז ללא ספק הנקודה החלשה של הטנרה היא הצמיגים.
גם ימאהה יודעים את זה ובחלק מהמדינות, לדוגמא בגרמניה, דגם הראלי מגיע נעול בסט מישלין אנקי-ווילד המצויינים שימאהה הוסיפו לאחרונה גם לספר הדגם כצמיג מומלץ ימאהה. (שימו לב שבכל המבחנים של דגם הראלי הוא לא מגיע עם הפירלי). בארץ הקודש, כל דגמי הטנרה מגיעים עם פירלי סקורפיון STR שלגמרי רוצח את היכולות האופנוע. בטנרה הקודם שלי, רכבתי תחילה עם הפירלי STR וכשהם סיימו את חייהם עברתי למישלין. ההבדל ביכולות השטח היה מטורף. לעומת זאת בכביש, שני הצמיגים מצויינים עם יתרון קל לפירלי STR שמחזיק מלא זמן והמישלין ממש לא.
הבעיה העיקרית עם הפירלי STR זה שאסור לדבר על ידם על הנושאים הבאים: בוץ, חול, שיפועי צד. כל אחד מהנושאים האלו גורם להם לאבד אחיזה, אבל לא סתם החלקה קטנה ונשלטת, או איבוד אחיזה רגעי, אלא, יותר בקטע של… ״בוא חמוד, תנגח באדמה ותרגיש את השטח בעצמך יא בן של ז%$ה״. זה לא שאי אפשר לעשות איתם שטח, תראו בתמונות שאני עושה איתם יופי של דברים, הם פשוט מאתגרים אותך יותר ממה שצריך ובכלל לפרגן לרוכב זה לא השטח החזק שלהם.
עם הצמיגים הנכונים, הטנרה ראלי עובר הכל.
המנוע חזק, צפוי ונשלט, השלדה מאוזנת מאוד. הבולמים מצויינים סופגים הכל ומבקשים עוד. העניין היחיד הוא המשקל. כל זמן שאתה בתנועה המשקל לא מורגש. בניגוד לדגם היוצא, הדגם החדש מאוזן גם במהירויות נמוכות מאוד, ולרוב אין צורך להוריד רגל. אבל ברגע שכן, אז נשאלת השאלה: איך אתם בסקווטים? יצא לכם כבר להתאמן רק על זה?
הטנרה מאוד לא אוהב להיות סטטי ובהטיה בו זמנית. השילוב של מושב מאוד גבוה (91 ס״מ) עם מרכז כובד גבוה הוא שילוב מאתגר. הרבה פעמים בלתי אפשרי להניח רגל יציבה על הקרקע וברגע שהגרוויטציה תופסת את האופנוע זה כאילו שלחצת על כפתור ON/OFF והאופנוע ממהר להישכב הכי שטוח שאפשר. אין טעם להלחם בזה, יותר חשוב שהאופנוע לא יפול לכם על הרגל. עכשיו בהצלחה עם להרים אותו. (זו הסיבה שלרוכבי טנרה יש מלא חברים).
מה לגבי האלקטרוניקה והטכנולוגיה?
הטנרה תמיד היה אופנוע פשוט. שים דלק. שים גז. ברור שמי שבנה אותו היה מהנדס מכונות ולא מהנדס תוכנה ואלקטרוניקה. הגאומטריה נכונה, למעט הגובה של מרכז הכובד, חלוקת המשקל מצויינת, המנוע מדהים, בעיקר בשטח אבל לא רק. הוא צפוי, עם המון כח כבר מסל״ד נמוך. יש בו גאונות הנדסית, לדוגמא: בניגוד לאופנועים אחרים בטנרה מכת גז פותחת את הבולם, מצמידה את הגלגל האחורי לשטח ומשפרת את האחיזה. כרוכב טנרה בשטח, אין מה להתעסק עם אלקטרוניקה, מכבים הכל כי באמת לא צריך. לחיצה אחת על כפתור שינוי הבקרות מדליקה את כל הבקרות או מחזירה אותך מיד לפרופיל האחרון שהיית בו (אצלי זה הכל כבוי) וזהו.
ואם אני בכל זאת רוצה אלקטרוניקה, מה האופציות?
בקרת מנוע שני מצבים: ספורט שזה המצב שכולנו נמצאים בו כי המנוע לא כזה חזק (סה״כ 74 כ״ס) והמצב השני הוא אדוונצ׳ר אבל בתכלס זה מתאים רק לגשם כי מצבי הרכיבה לא מבצעים החלפות של מפות הזרקה עם שינויים בהספק או איזה קסם שמשלב מדע טילים. כל הסיפור זה שינוי קטן ועדין ברגישות של המצערת.
מה שכן משמעותי זו בקרת ההחלקה. בכביש היא חשובה אבל בשטח… לפי ימאהה חובה לכבות, אחרת היא כל הזמן מתערבת וקופצת עליך, ועלולה אפילו לעצור אותך באמצע עליה וזה כבר לא נעים.
מה עוד? שלושה מצבי ABS: מלא לרכיבה בכביש, קדמי בלבד לרכיבה בשבילי קק״ל, וכבוי – המצב המועדף עלי בכל ירידה מהכביש.
הבחירה האישית שלי היא כזו: בשטח, מצב ספורט ומכבה את כל הבקרות. בהמשך היום בכל פעם שאני עובר בין כביש לשטח אני משתמש בכפתור החלפת המצבים המהיר. לחיצה על הכפתור מעבירה אותי בין מצב כביש של ספורט והכל דולק למצב שטח של ספורט עם הכל כבוי. בלחיצה הבאה זה יחזיר אותי שוב למצב הכביש וחוזר חלילה.
מה עוד מעניין? שבניגוד לדגם הקודם כאן אפשר להבהב עם האורות לנהגים גם אם אתם רוכבים עם אור נמוך וגם עם אור גבוה, שהאיתות מפסיק לבד ושהמנוע צריך קצת יותר סל״ד מאשר הדגם הקודם. המצערת הישנה היתה ידנית ואיפשרה לרדת עם המנוע לסל״ד ממש נמוך בלי שהמנוע יחנק, ממש לרכב על הפעימות. המצערת החשמלית החדשה, סוגרת למנוע את האוויר בסביבות ה-1,500 סל״ד והמנוע משתנק ולכן מצריך לשמור סל״ד ולהקפיד על קצת יותר עבודה עם המצמד באיזורים טכנים ומאוד איטיים.
מה לגבי המיגון?
הראלי מגיע עם מגן גחון פצצה. וזהו. אני הוספתי מיגון מנוע, וכאן אני ממליץ מאוד להתקין את המיגון המלא שמתחבר רק לשלדה ולא את המיגון הקטן והיפה יותר, כמו שאני התקנתי, ואשר מתחבר גם לברגים של המנוע. בנוסף מגני הידיים עברו שדרוג עיצובי והם יפים יותר מאשר בדגם הקודם, אבל גרועים בדיוק באותה מידה. אחרי ששברתי את שניהם באותה רכיבה, כי הסתכלתי עליהם חזק מידי, התקנתי, וממליץ על, מיגוני הידיים של ACERBIS וזהו. כמובן שיש בשוק עוד אופציות מצויינות (ביננו: אפילו צנצנת זכוכית תהווה שדרוג).
מה עוד אפשר לספר על האופנוע הזה?
עשיתי איתו שני טיולי כביש של 700 ק״מ ביום ולא נשבר לי התחת. בקליל אני מסיים איתו רכיבות של 150 עד 200 ק״מ שטח ומרגיש רענן ורעב לעוד. אני אוהב את הצבע הכחול ראלי שלו. אני שונא את מיגון הרוח שלו. בדגם הקודם אפשר היה לקנות באלי אקספרס מתאם ואז להתאים את גובה מיגון הרוח לפי הצורך, גבוה בכביש ונמוך בשטח. בדגם החדש המיגון מחובר בצורה שאינה מאפשרת לשחק איתו, עבורי (הגובה שלי הוא 187 ס״מ) על הכביש המהיר מיגון הרוח מעט נמוך מידי וזה מרעיש ומעצבן. באמת ימאהה בניתם את הטנרה ראלי לאנשים גבוהים בלבד, אז למה מיגון הרוח מכוון לגמדים?!
יתרונות:
– זה ימאהה טנרה
– אין מקום שלא תגיע איתו.
– שלדה מאוזנת
– בולמים מצויינים
– צבע ייחודי
– אופנוע אחד שעושה הכל מצויין: חיית שטח שיודעת להנות גם בכביש.
– מנוע: צפוי, אמין, חזק מסל״ד נמוך ועם סאונד תענוג ישר מהמפעל.
– מחיר: יחס עלות תועלת נהדר
– סחירות: שומר מחיר הכי טוב בשוק.
חסרונות:
– משקל
– גובה
– מרכז כובד גבוה
– נשכב שטוח ואי אפשר להרים לבד.
– מיגון רוח
– בכביש הייתי שמח לעוד 30 כ״ס. אולי מנוע 900?
– בקיצור, שימאהה יתעוררו על עצמם, כי יש סינים שעשו וי על כל הרשימה הזו.
מה חשוב לדעת על טנרה ראלי?
ממליץ תמיד לרדת לשטח עם חצי מיכל. תזכרו שהרזרבי לבדו נותן לכם כ-80 ק״מ.
בהזדמנות הראשונה להחליף את הצמיגים המקוריים. אחרת אתם מנצלים רק 50% מהיכולת שלו (חוץ מהיכולת ליפול בשטח שאותה אתם מכפילים).
אין מכשול שהוא לא עובר, הכל בראש ובפחדים שלך.
לא לשכוח לכבות ABS ובקרות בשטח ולהדליק בכביש
לוודא שיש בקסדה מספיק מקום לחיוך גדול
הוא תמיד רוצה עוד. קח פיקוד ואל תיגרר אחריו.
למי הטנרה ראלי החדש מתאים?
הטנרה ראלי הוא לא אופנוע מפנק. הוא מיועד לרוכבים גבוהים שרוצים אופנוע אדוונצ'ר אמיתי בלי פשרות שיודע לעשות כביש מצויין ושטח (שטח אמיתי) אפילו עוד יותר טוב. רוכבים שמעדיפים אמינות על פני עוד כמה כוחות סוס ומעדיפים פשטות וזמינות חלפים על פני טכנולוגיה מתקדמת. בכל ז׳אנר רכיבה יש אופנועים טובים יותר מהטנרה ראלי אבל מי שבוחר בטנרה ראלי הוא רוכב שרוצה לשמור את כל האופציות פתוחות: כביש? שטח? שבילים? אנדורו? ראלי? מה שיוצא רוכב הטנרה ראלי תמיד יהיה מרוצה. הטנרה ראלי הוא אופנוע לרוכבים שאוהבים לצאת בלי לדעת לאן ולחזור הביתה בלי לדעת מתי – אבל עמוסים בסיפורים וחוויות מיום של רכיבה.
עוד באותו הנושא:
ימאהה טנרה 700 החדש במבחן דרכים
