רכיבה על שול ונת"צ – מה מותר ומה אסור?

כולנו יודעים הן כנהגים ברכבים והן כרוכבי אופנוע כי נהיגה על הנת"צ אסורה. בתקנות התעבורה בסעיף 33 (א) המתייחס לנסיעה בשוליים נקבע: "במקום שיש כביש לא יסע נוהג רכב אלא בכביש, אלא אם יש הוראה אחרת בחלק זה", כלומר קיים איסור גורף לכל סוגי הרכב, אבל משטרת ישראל מאפשרת לרוכבי אופנוע/דו גלגלי לפעול בניגוד לתקנות.

משטרת ישראל במסגרת ההנחיות הפנימיות שלה החליטה להתיר נסיעה בשול הימני בלבד ולא בשמאלי. משטרת ישראל התנתה זאת בכך שהאישור הוא רק במידה וקיים עומס תנועה (פקק) והתנועה מתנהלת באיטיות. לכך יש להוסיף כי הרכיבה חייבת להיות בזהירות ולא רשלנית.

אז נכון, בכל מקרה ניתן לקבל דו"ח בגין נהיגה בחוסר זהירות או בנהיגה בקלות ראש בגין נסיעה על השול ואין דבר שנוכל לעשות כולל גם משפטית. אבל אם נקבע עקרון בטיחותי שלנו כרוכבים, כי הנסיעה בשול ימין בלבד היא רק בעומס תנועה איטי ולא כשרכבים נוסעים במהירות שאינה איטית , קל וחומר המהירות המותרת.

נוסיף לכך שמהירות הנסיעה של האופנוע על השול תהיה זהירה ואיטית, הצופה פני עתיד לרכב שעלול לחתוך ולא במהירויות גבוהות, ניתן יהיה לנסות לשכנע את השוטר שעצר אותנו כי איננו נכנסים בגדר נהיגה בחוסר זהירות או בנהיגה בקלות ראש.

אחריות פלילית (תעבורתית), אחריות בנזק גוף ואחריות בנזק רכוש במקרה תאונה:

במקרה בו רכב נכנס לשול בזמן רכיבה שלכם, נחזור לסעיף 33 ונבדוק מה הסיבה לכך? (אולי תיקון דרך) או נסיון לקצר את הפקק.

ולהיפך, בית המשפט השלום לתעבורה, יבדוק את האחריות, והחבות, לא רק של נהג הרכב הפוגע אלא גם של רוכב האופנוע כפי שפורט לעיל. האם נהג במהירות על השול, האם נהג בזמן פקק וכו'.

יש לזכור שבסופו של דבר למרות עצימת העין של משטרת ישראל, מבחינת תקנות התעבורה וחוק העונשין, הן רוכב האופנוע והן נהג הרכב יכולים להיות מואשמים בתאונת דרכים שגרמה לנזק גוף או חס וחלילה למוות.

במישור הביטוחי של נזקי גוף לרוכב האופנוע ונהג הרכב, אין שינוי ובעצם חברת הביטוח המבטחת בביטוח חובה של כל אחד מהם תפצה את הרוכב והנהג מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים.

במישור נזקי הרכוש/נזק לאופנוע ולרכב, תתנהל מלחמה מי אשם ובפועל מנסיוני מאחר ושני הצדדים ביצעו עבירה של נסיעה בשול, כל אחד יפעיל את הביטוח שלו.

טיפ אישי: לבטח בביטוח מקיף ותמיד לנהוג עם מצלמת דרך אחורית וקדמית.

לגבי נהיגה בנת"צ (נתיב תחבורה ציבורי):
ככל שיש תמרור 501, שעכשיו החלו להציב בהרבה מקומות, אזי כמובן מותר.

מניסוי שערך משרד התחבורה בעיר ת"א, עוד מתקופתו של השר ישראל כץ, עלה כי כלי הרכב הדו-גלגליים היוו עד 25% ממשתמשי נתיבי התחבורה הציבורית, עם שיעור גבוה יותר בנתיב אבן גבירול ועליה קלה בשימוש שלהם בנתיבים אלה. בדו"ח שהוגש למשרד התחבורה החוקרים לא זיהו "קונפליקטים מסוכנים בין אופנועים וקטנועים, אוטובוסים ומוניות, גם בעת עצירת כלי רכב בתחנות".

ובהמשך מחברי הדו"ח במסקנותיהם כתבו "השילוב של נסיעת אופנועים בנתיב תחבורה ציבורית מזוהה עם שיפור קל בתנועת האופנועים, ללא פגיעה בתנועת האוטובוסים וללא הרעה בטיחותית לאופנועים ולמשתמשי דרך אחרים".

בפועל, כיום מותר לרוכבי אופנועים ודו גלגלי בכלל, לרכב בנתיבי תחבורה ציבוריים, אבל היתר זה אינו תקף לכל נתיב תחבורה ציבורית אלא כפוף לשיקול דעתן של עיריות/רשויות מקומיות.

נוסיף ונאמר שבשיחה של מגזין מוטו עם סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, מיטל להבי, הממונה על תחום התחבורה בעיר, ביקשה להבי להדגיש שרוכבי דו-גלגלי רשאים להשתמש בנתיבי התחבורה הציבורית בתל אביב-יפו.

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי במאמר זה הינו מידע כללי בלבד. אין בדברים האמורים בכדי להחליף מידע הניתן על ידי עו"ד, ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל בכל דרך שהיא, עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.

עו"ד שמעון צור עם ניסיון של כ־23 שנה בתחום התעבורה עם התמחות במקרים מורכבים בתחום תאונות הדרכים ותביעות לפי תקנות התעבורה.
לפרטים ושאלות: 050-8461977 או במייל shimon@tzur-law.co.il