מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית
טור חגיגי: משה רבנו היה אופנוען, בטוח!
נח אבגר הלוי
איך אנחנו יודעים שמשה היה אופנוען? אז ככה: אי אפשר להבין את סיפורי התנ"ך ללא דרש ופרשנות, וגם הסיפור של משה האופנוען, הוא לא בדיוק מילה-במילה מה שכתוב אז הנה אנחנו מביאים לכם את הכוונה האמיתית מאחורי הרמזים שמובאים בסיפור התנ"כי:
בעצם, הסיפור של משה מתחיל באופנוע ים בלי מנוע. דגם גומא, עבודת יד, עם סיפון פתוח ורציף חיתול. יום אחד, אימא שלו שמה אותו על הנגרר של הגמל ומביאה אותו ליום כיף בנילוס. משה רואה שמצידו השני של הנהר, מתרחצות הגוֹיוֹת (נקבות של גוי) הפצצות האלו, שבמקרה הן גם בנות המלוכה. משה נדלק.
בלי לחשוב פעמיים, עם נשמה של אופנוען, משה מחפש אקשן. הוא חותך מהיהודיות ונותן בגז (או במה שנותנים בגומא שלו) וממהר לכיוון איפה שהמסיבה. יאללה, לגדה השנייה של הנילוס, אל בנות המלך.
בת המלך נדלקת עליו, והוא מצידו לועס גחל רק כדי להראות לה שאפילו שהוא קטן-קטן, שווה לה להשקיע בו. הגחל, לא עשה לו שום נזק, ואפילו היה לו טעים לאללה וזוהי בכלל המצאתו של הוול-דאן. והנה תפנית בעלילה. פתאום התעוררה בעיה. בת-המלך מאוד יפה, מאוד עשירה – אבל קצת סתומה: כדי שהיא תבין אותו, הוא צריך להגיד כל דבר פעמיים, ובגלל שהוא אמר לה כל דבר פעמיים, אז יצא לו שם של מגמגם.
אז כמו שאמרנו כבר בהתחלה, התנ"ך כתוב בשפת רמזים וכמו שתיכף תגלו, הרמזים הכי חשובים, עשרת הדיברות, נכתבו לאופנוענים.
הנה, בואו נפענח את הכוונה האמיתית של הדיברות: מה לדעתכם עומד מאחורי העובדה שיש שני לוחות ברית? למה דווקא שניים? מה, אי אפשר לשים הכול על לוח אחד, או ארבעה? אולי בכלל הכי כדאי שלכל דיבר יהיה לוח נפרד, כך שבעצם יהיו עשרה לוחות הברית. אבל לא ולא. יש בדיוק שני לוחות ברית וברור לגמרי שזה לא סתם. יש כאן כוונה סמויה.
כדי להבין את הכוונה הסמויה, לא צריך קסוטו, זה די ברור: העובדה שיש בדיוק שני לוחות ברית היא רמז בוטה וגלוי לכך שהדיברות עוסקות בכלי רכב בעל שני גלגלים – באופנוע. הסיפור האמיתי של עשרת הדיברות הוא שבאמצעותן מספר לנו משה איך בדיוק להתייחס לאופנוע.
הסיכוי שאתם זוכרים את עשרת הדיברות בעל פה, קטן מהסיכוי של ישראל לעלות למונדיאל, שהוא בעצם המספר הכי קטן בעולם חוץ מהמספר המציין כמה אחוזי צניעות יש באישיות של שרה ובביבי.
בכל זאת, נניח שאת הדברות אתם מכירים, ונביא רק את המשמעות האמיתית, את הפרשנות המדויקת של כל אחת הדברות:
1. לעולם לא תעדיף כלי רכב אחר על פני האופנוע.
2. לא תצטרף למועדוני רכב אחרים אלא רק למועדוני אופנועים, התארגנויות אופנועים, טיולי אופנועים וגם אם זה רק 300 או 400 סמ"ק תיתן להם כבוד.
3. לעולם לא תשבע באופנוע שלך לשווא. אתה הרי יודע שיש לאופנוע נשמה אמיתית והוא לא חפץ מסוג: דומם.
4. תזכור, גם אם אתה חי את היומיום שלך על ארבעה גלגלים, יש לך את שבת לטייל עם האופנוע, לצאת לרכיבות כיף טהורות. שישה ימים אתה עובד כמו חמור, ובשבת מגיע לך ליהנות.
5. כבד את האופנוע, נקה אותו, טפל בו, ותן כבוד לכל מי שעזר לך לקנות אותו.
6. תרכב בזהירות שחס וחלילה לא תפגע באף אחד.
7. דיר באלק!!! שלא יהיה מצב שאתה מטפל באופנועים של אחרים ודווקא שלך מוזנח.
8. לא תגנוב רמזור אדום, לא תגנוב פרסה במקום אסור – זו מצווה לרכוב בזהירות.
9. לא תמליץ לחברך על דגם של אופנוע אם אתה לא שלם לגמרי עם ההמלצה, גם אם מדובר בדגם שאתה רוכב עליו.
10. בחיים אל תאבד ריכוז ברכיבה בשל מבט חרמן אל עבר עלמת זוהר יפת מראה וקצוצת מכנס החולפת בסח.
כשמשה סיים לכתוב את הדברות לאופנוען הוא ירד מעליית הגג בה כתב את הדברים, ומגלה שהעם רצה ובנה ארבע על ארבע. כדי להשאיר אותם נאמנים לאופנוע, משה לא ויתר ונאלץ לשלוח את הארבע על ארבע לפירוק, אבל אנחנו נעצור כאן ונשמור את המשך הסיפור-האמיתי ליום אחר.
בשלב הזה נסתפק בלקוות שהיה לכם חג שמח, שתמצאו את הדרך להפוך את הפסח הזה לחג החירות האמיתי שלכם, שיפרחו לכם החיים כמו פריחת-האביב – אמן.
כתבת החג שלפניכם ניתנה לנו ע"י נח אבגר הלוי, יקיר מערכת דוגרי. הכתבה פורסמה במקור במגזין מוטו לפני מספר שנים.
-מדור פרסומי
מסתבר שזאת כנראה הגירסה האמיתית …!
וזה – ממרומי מושב ההייבוסה…
אתם היהודים עושים סחוק מהנביא שלכם. את זה אני רואה מנקודת המבט שלי וקשה לי להבין את הראש שלכם.הכתבה יפה אבל פוגעת בדת ובנביא שלכם תנו כבוד מינימלי
ורצוי לרכב על אופנועי קאסטום כי רק עליהם ,יש סיכוי להגיע שלם ובריא לשיבה טובה
ישלי בעיה עם הדיברה האחרונה !!!
הזילות המופרזת והבורות המדהימה שמוצגת בטקסט הזה בנוגע לדמותו של משה רבנו ולמעמד עשרת הדיברות היא לא פחות מבחילת נפש. זהו ניסיון פתטי ואינפנטילי להפוך את יסודות המורשת שלנו לבדיחה עלובה וחסרת טעם. מי שמאחורי השטויות המגוחכות הללו כנראה סובל מחוסר ידע משווע ומזלזול מופגן בערכים ובמסורת של עם שלם.
הניסיון העלוב הזה להציג את משה רבנו כדמות קומית ואת עשרת הדיברות כהמצאה מקרית של אופנוען הוא לא רק חסר בסיס היסטורי אלא גם מעיד על רדידות מחשבתית ועל חוסר הבנה בסיסי של משמעותם העמוקה. הטקסט הזה הוא לא יותר מפרובוקציה זולה שמטרתה לעורר גיחוך על חשבון דבר קדוש ויקר. התגובה הראויה לזבל המילולי הזה היא התעלמות מוחלטת ובוז עמוק לכותב ולרעיונות המטופשים שלו.