fbpx

מחירון אופנועים מוטו - גרסה דיגטלית

מטרו ימין 4
פאנטיק קוביה 3 מתחת לתפריט
cristalino מתחת לתפריט xi
זונטס מתחת לשורת לוגו – אמצע 1
מטרו באנר שמאל הכי עליון
cristalino קובית צד xi
מידלנד שחורי 140 על 70
אישימוטו באנר קוביה שמאל
עופר אבניר קוביה שמאל
לרט
מוטוטאץ דקר
תמוז
לרט
voge מוטו24 באנר
סטפן
MV קוביה
אודי דגן 140 על 70
HJC
מחירון אופנועים – קוביה שמאל תחתון

השטח של יעל קדשאי

השטח של יעל קדשאי

דובי מילר

תחילתו של הפוסט הזה בפוסט  שכתבתי בעבר על דניקה פטריק, שזכה לביקורת בעיקר בגלל התמונות שצרפתי אליו. תמונות של נהגת המרוצים האמריקאית כשהיא עם מינימום בגדים, מושכת את תשומת הלב של כולם ומסיטה את העניין העיקרי ממנה ומנהיגתה אל יופייה. העברתי אז ביקורת על ההתייחסות הזו שלה אבל הבטחתי שאתקן את המעוות ואנסה לפצות על כך.
הספורט המוטורי הישראלי לא זוכה לחשיפה גדולה באמצעי התקשורת, כנראה גם או בעיקר בגלל מעמדו הבעייתי מבחינה חוקית, דבר שאולי ישתנה ככל שיחלוף הזמן, אבל הדבר הזה לא מונע מקיומם לאורך שנים של אירועי ספורט מוטורי, בעיקר בתחום השטח.
זהו, נגמרה הפתיחה הארוכה והמסורבלת ונעבור לעיקר: סדרת הכתבות על בנות המין היפה והחזק שעוסקות או עסקו בספורט המוטורי הישראלי.
הבחירה הראשונה נפלה על יעל, צעירה בת 18 מעמק יזרעאל, מושב מרחביה ליתר דיוק והיא לא הגיעה לספורט המוטורי בטעות, היא גדלה וגודלה לתוך זה. למי שעדיין לא יודע, יעל היא בתו של אביב קדשאי, איש ספורט מוטורי מהוותיקים בתחום בישראל, שזכה להישגים רבים בארץ והספיק לטעום גם חו"ל.

יעל מספרת שמאז שהיא זוכרת את עצמה היא רוכבת על דו-גלגלי. בגיל מאד צעיר קיבלה מתנה מאביה, אופנוע זעיר עם גלגלי עזר שעליו עשתה את צעדיה הראשונים בתחום, בין לבין היה גם טרקטורון, אבל ככל שחלף הזמן והיא גדלה כך היה ברור לה, וגם לאבא, שהיא נשאבת לתוך התחום, לתחביב הכייפי הזה שהפך גם לעיסוק די רציני בחייה.
כאשר הגיעה לגיל 15 הבינה יעל כי תחביב הרכיבה על אופנועי השטח הוא רציני והכיוון היה מרוצי האינדורו שנערכים בארץ. אינדורו, למי שלא יודע, הוא מרוץ בשטח קשה – חולי, בוצי או "סתם" טרשי – במסלול היקפי לאורך מספר קילומטרים. על המתחרים לעבור מספר הקפות תוך הגבלת זמן. יעל החלה כאמור להתחרות במרוצי האינדורו, בליווי צמוד של אביה שבתחילת הדרך היה זה שאימן והכין את האופנוע שלה. בהמשך החל לסייע ליעל גם גידי פרדר, דמות מוכרת בקרב חובבי הספורט הדו-גלגלי בארץ, שדאג לאמן את יעל ולהקנות לה יסודות ויכולות נוספות לכישרון הטבעי שקיים בה, משהו שעובר בגנים.

יעל מגיעה מבית ספורטיבי. את אבא שלה, אביב, כאמור אין צורך להציג אך הוא לא לבד בעניין. אמה של יעל מנהלת חווה לרכיבת סוסים, רכיבה תחרותית וכמובן שיצר התחרותיות של יעל לא פסח גם על החיה האצילה הזו. יעל "טעמה" את הרכיבה ובתקופה מסוימת התניידה מספורט לספורט, מאמא לאבא וחזרה, עד שהחליטה להתמקד בספורט הדו-גלגלי הממונע.
בשנתיים האחרונות מתחרה יעל באופן סדיר וקבוע בליגת האינדורו הישראלית על גבי אופנוע ק.ט.מ בנפח 125 סמ"ק, למדה לטפל בעצמה באופנוע וכשנדרש סיוע נמצאים שם תמיד האבא וגם אחיה הקטן שעליו אומרת יעל כי הוא המכונאי המהולל שלה ויודע לתקן הכל.
כמו בכל חברה שלוקה בשובנסיטיות עולה וקופצת השאלה מה התגובות מסביב לכך שהיא רוכבת על אופנוע ומתחרה במרוצי שטח קשוחים. יעל מחייכת ואומרת כי לא נתקלה בתגובות שליליות. בכל פעם, בין אם זה במרוצים או בחיי היום-יום שלה היא מקבלת טונות של אהדה ופרגון ונהנית מכך. היא לא מרגישה חריגה או שונה, גם מכיוון שנולדה לכך ולא מכירה שום דבר אחר.

כשהיא נשאלת "מה לגבי חוק הספורט המוטורי?" היא עונה כי היא לא מתייחסת אליו יותר מדי, מתאמנת כשלוש פעמים בשבוע ברכיבת שטח בשפע מסלולי הרכיבה שנמצאים בסביבת הבית שלה, מגיעה לחדר כושר כי הרי אי אפשר להתחרות בספורט הזה בלי כושר גופני וגם כי כושר זה כייף ונחמד. יעל מספרת כי באחת השיחות שערכה לגבי מרוצי האופנועים, בן השיחה שלה לא הבין בשביל מה צריך כושר גופני לרכיבה על אופנוע בשטח. למי שלא יודע, רכיבת שטח היא אחד מענפי הספורט שדורשים את הכושר הגופני הגבוה ביותר.
"מה דעתך על מיעוט הנשים בספורט המוטורי בארץ?" אני שואל אותה והיא עונה כי הדבר הזה טבעי מכיוון שמדובר בספורט לא מספיק פופולארי כרגע, ללא חשיפה באמצעי התקשורת, אבל ככל שיחלוף הזמן יהיו עוד בנות שיצטרפו, ממש כמו בחו"ל. כיום מתחרות במרוצי האינדורו 2-3 נשים באופן קבוע ונהנות מכל רגע.
"ומה הלאה?" אני שואל אותה. היא מחייכת בביישנות ועונה שנכון לעכשיו רכיבת האופנועים נכנסת להקפאה. יעל מתגייסת בקרוב לצה"ל, לשירות קרבי של שלוש שנים, מה שמאלץ אותה, לפחות בינתיים להפסיק מעט עם הספורט שהיא אוהבת. אחרי השרות הצבאי אולי זה יחזור.
לסיום אני שואל אותה באם היא מרגישה קשר בין רכיבת האופנועים שלה לבין הנהיגה שלה בחיי היום-יום. לאחר מספר שניות של מחשבה היא אומרת שהיא נהגת טובה וזהירה ומודעת מאד למתרחש סביבה, בעיקר לרוכבי הדו-גלגלי (היא נוהגת במכונית). אני מקשה ושואל אם הרכיבה הפכה אותה לנהגת טובה יותר והיא עונה שלא מרגישה, היא פשוט נוהגת טוב. אגב, הסברה הלא בדוקה שלי טוענת כי רוכבי אופנועים הם בהכרח נהגי מכוניות טובים יותר בעיקר מכיוון שהם מודעים יותר לנעשה סביבם, הראייה שלהם "אחרת", רחבה יותר ויודעת לצפות את הנולד טוב יותר, אבל זו דעתי.

 

גלריה

2 תגובות ל השטח של יעל קדשאי

  1. אין דבר יותר כייף מלקרוא שהספורט המוטורי בארץ מתרחב ושנמצאים בו משני המינים!
    בוא נקווה לעוד מצטרפים חדשים והורדת מחירים בכלללל דבר שקשור בדו גלגלי בארץ!

תגובות

עופר אבניר מגדל ימין
הונדה מגדל שמאל