F1 מקסיקו: ורשטפן מנצח והמילטון אלוף עולם בפעם החמישית

890 מטר משתרעים מהעמדה הבכירה ועד לפניה הראשונה, בה יכולים להכנס שש מכוניות לרוחב – אבל רק שתיים יכולות לצאת ממנה, במסלול הממוקם בגובה 2,200 מטר – הגבוה ביותר מכל הסבב. 10 קמ"ש יותר, נמדד לוטל בסוף הישורת יחסית למכוניות הרדבול וכשהאור האדום ברמזור כבה, היה זה דווקא המילטון פורץ קדימה אבל מי שמגיע ראשון לפניה הראשונה הוא דווקא ורשטפן שעולה מקום, ריקארדו יורד למקום השלישי לפני וטל שנלחם עם בוטס ומצליח בסופו של דבר להשאיר את בוטס חמישי. אוקון פוגע באחורי הרנו של הולקנברג, בפניה הראשונה ומעיף חלקי כנף קדמית ישירות לפני המקלארן של אלונזו שאוספת את שאריות הכנף וחמש הקפות מאוחר יותר, אלונזו נאלץ לפרוש. רוב ההקפות הראשונות מתרכזות בניהול, ניהול הצמיגים שאמורים להחזיק 18 הקפות, ניהול חום המנוע ותפקוד מערכת הטורבו, ניהול הבלמים וכבר בהקפה ה-12 המילטון נכנס להחלפת צמיגים כמו גם בוטס. המילטון יוצא חמישי ובוטס שמיני. פרארי לא מגיבים ונשארים בחוץ. ריקארדו מחליף גם הוא צמיגים כמו גם ורשטפן.

המטרה של רייקונן עכשיו היא להגן על וטל, שמוביל את המרוץ, מפני האופוזיציה שכבר החליפה צמיגים, אבל זה לא כל כך עובד ושני נהגי פרארי נכנסים להחליף צמיגים בהקפה ה-18. לאחר סבב החלפת הצמיגים הראשונה, ורשטפן מוביל לפני המילטון, ריקארדו, וטל שממוקם רביעי, בוטס, רייקונן, פרז המקומי, סיינז והולקנברג מרנו ומגנסון שסוגר את העשיריה הראשונה.

הקפה 23 ואמנם ורשטפן מוביל בכ-10 שניות על פני המקום השני, אך המילטון מתחיל להתלונן על מצב צמיגים לא מי יודע כמה וזהו אות הפתיחה להתקפה מצידם של ריקארדו ו-וטל. נראה שוטל מתקיף את ריקארדו בחסות סממנים אחוריים אבל לא מצליח לעבור את ריקארדו עד להקפה ה-31 בה הרנו של סיינז מרימה ידיים ונעמדת בצד המסלול ומוציאה את מכונית הבטיחות הוירטואלית שמחזיקה מעמד שתי הקפות ומייד כשמכונית הבטיחות מבוטלת, וטל חוזר לתקוף את ריקארדו ובפניה הראשונה בהקפה 34, וטל עולה למקום השלישי ומתחיל במרדף אחרי המילטון ובהקפה ה-39 וטל עובר את המילטון. המילטון מתלונן על רעידות מהצמיגים וריקארדו סוגר את הפער עליו עד לפניה הראשונה של הקפה 47 בה המילטון בולם מאוחר ויוצא מהמסלול. וטל והמילטון נכנסים להחליף צמיגים, בוטס מבצע את אותה טעות של המילטון ורייקונן עובר אותו. ורשטפן נכנס שוב להחלפת צמיגים כמו גם בוטס.

הקפה 50 מתוך 71, ורשטפן מוביל לפני ריקארדו, וטל, רייקונן, המילטון ובוטס. וטל צריך לנצח על מנת לשמור על סיכוי לזכות באליפות העולם והוא מתחיל התקפה על ריקארדו שמשפיעה על מנוע הרנו שמותקן ברדבול ובהקפה ה-62, ריקארדו פורש בפעם השמינית העונה. וטל עוד מנסה להתכרב לורשטפן אבל הפער גדול מידי וכולם שומרים על הצמיגים והמנועים עד לסוף המרוץ.

עשרת המקומות הראשונים:
1. מקס ורשטפן
2. סבסטיאן וטל
3. קימי רייקונן
4. לואיס המילטון
5. ואלטרי בוטס
6. ניקו הולקנברג
7. שארל להקלר
8. סטופל ואנדורן
9. מרקוס אריקסון
10. פייר גאסלי

חמש אליפויות עולם, המילטון משווה את המספר אליפויות העולם לזה של חואן מנואל פנג'יו. רק לנהג אחד יש יותר אליפויות על החגורה. אפשר להגיד הרבה על אורך החים של המילטון או להתווכח האם הוא אחד הנהגים הגדולים שהיו אי פעם, אבל על דבר אחד לא ניתן לחלוק, המילטון השנה נהג בצורה שקולה, בוגרת ועקבית במכונית אולי טיפה טובה יותר מהפרארי של וטל ובקבוצה שכמעט ולא ביצעה טעויות אסטרטגיות ועם חבר לקבוצה המוגדר כנהג מספר 2 מובהק. כל אלו, העניקו להמילטון את אליפות העולם הערב. כמו בעונה הקודמת, פרארי התחילו להשבר עם תום הפגרה רק בניגוד לעונה הקודמת, הפעם להמילטון לא היתה אופוזיציה מבית.

השנה, וטל יכול להאשים את הקבוצה באובדן האליפות. למרות שמשהו התחיל לחרוק בקבוצה לאחר הפגרה, וטל לא נשבר וניסה בכל כוחו להלחם גם מול מרצדס וגם מול אנשי הקבוצה שלו שביצעו טעות אחר טעות. אם זה החלטות לא נכונות במקצי הדרוג ואם זה החלטות שגויות במרוצים עצמם כמו גם העדר הוראות קבוצתיות. מה גם שהפרארי נראתה שברירית במרוצים האחרונים. בכל ארבעת המרוצים נגיעה קלילה במכונית אחרת הסתיימה בסיבסוב של וטל. הפעם היחדה שזה לא קרה היתה דווקא במרוץ שבו וטל איבד את האליפות, בפניה שלוש וטל ובוטס נגעו ולמזלו של וטל, הפעם הפרארי החזיקה מעמד.

אליפות היצרנים נדחת למרוץ הבא, 55 נקודות הפרש יש בין מרצדס לפרארי באליפות שתומנת בחובה המון כסף. פרארי ינסו מעכשיו לעשות הכל על מנת לזכות באליפות היצרנים וכמו שנראה עד עכשיו מהמרוצים האחרונים, יש לפרארי גם סיכוי. אמנם המילטון הוא נהג מרוצים בנשמה וגם לאחר שזכה באליפות העולם ירצה המילטון להמשיך ולנצח את שני המרוצים הנותרים, אולם פרארי מראים עליונות על מכוניות המרצדס ובוטס נראה כמי שלא כל כך מעוניין לשחק במשחק במיוחד לאחר אותה הוראה קבוצתית שהגיעה ברוסיה.

הרבה תאוריות קונפירציה אפשר להעלות בנוגע לריקארדו, 8 פרישות בגלל בעיות מכניות סבל האוסטרלי השנה, האם בגלל שרדבול הבטיחו את המקום השלישי באליפות היצרנים? האם בגלל שריקארדו שנה הבאה כבר לא בקבוצה? כנראה שלא נדע לעולם אבל שני נהגים, עם אותה מכונית ואותו הרכב מכני ורק נהג אחד פורש כל כך הרבה פעמים בגלל תקלות טכניות. מוזר.
ורשטפן מתחיל להתבגר ורואים את השינוי שחל בו לאורך כל העונה אולם היום, בהיותו משייט לבדו לניצחון, ורשטפן מודיע בקשר שהוא למעשה מוכן לותר על המקום הראשון ולסיים שני ולו רק לסיים את המרוץ. הקפות אחרונות ורשטפן נוהג ברדבול שלו כמו על ביצים ומשמר את יחידת ההנעה ולו רק על מנת לנצח. הוא אמנם לא מוריד את הקצב אך משמר את המכונית תוך כדי דיאלוג מתמיד עם המהנדסים ברחבת הטיפולים. שאפו.

לאלונזו חסרים כ-190 הקפות על מנת להפוך לנהג עם הכי הרבה הקפות בפורמולה 1 ולעבור את מיכאל שומכר, 2 הק"מ שביצע אלונזו בשני המרוצים האחרונים, מנעו ממנו לשבור את השיא ואלונזו יפרוש מפורמולה 1 כנהג השני עם הכי הרבה הקפות. לצערו, אף אחד לא זוכר את המקום השני. אולי מקלארן יכולים להתנחם מעט בשתי הנקודות שהצליח ואנדורן להביא בסוף המרוץ.
בפורס אינדיה ניסו לעשות תרגיל ולוותר על מקצה הדרוג על מנת לזנק עם הצמיגים הקשים ביותר שפירלי הביאו למסלול ולנסות להיכנס לניקוד ע"י טקטיקה של פחות החלפות צמיגים. אוקון הסתבך בתאונה בפניה הראשונה ונאלץ להיכנס ולהחליף כנף קדמית ופרז, הגיבור המקומי, סבל מבעיית בלמים שאילצה אותו לפרוש כך שהתרגיל של פורס אינדיה לא עבר כלל והם נשארו מחוץ לניקוד.

בכלל, להיות ספרדי במסלול במקסיקו הוא משהו שלא האיר פנים היום וגם הנהג דובר ספרדית האחרון, סיינז, נאלץ לפרוש ולא לסיים את המרוץ. בן קבוצתו לעומת זאת, היה הטוב מהשאר כשסיים במקום השביעי.

בעוד שבועיים מגיעים למרוץ הלפני אחרון במסלול שרוב הנהגים אוהבים ומסלול שבו המילטון זכה לראשונה באליפות העולם. בעוד שבועיים, מסלול אינטלרגוס בברזיל.

טבלת אליפות היצרנים:
1. מרצדס – 585
2. פרארי – 530
3. רדבול – 362
4. רנו – 114
5. האס – 84
6. מקלארן – 62
7. פורס אינדיה – 47
8. סאובר – 36
9. טורו רוסו – 33
10. וויליאמס – 7

טבלת אליפות הנהגים:
1. לואיס המילטון – 358 אלוף עולם
2. סבסטיאן וטל – 294
3. קימי רייקונן – 236
4. ואלטרי בוטס – 227
5. מקס ורשטפן – 216
6. דניאל ריקארדו – 146
7. ניקו הולקנברג – 69
8. סרחיו פרז – 57
9. קווין מגנסון – 53
10. פרננדו אלונזו – 50
11. אסטבאן אוקון – 49
12. קארלוס סיינז – 45
13. רומן גרוז'אן – 31
14. פייר גאסלי – 29
15. שארל להקלר – 27
16. סטופל ואנדורן – 12
17. מרקוס אריקסון – 9
18. לאנס סטרול – 6
19. ברנדון הארטלי – 4
20. סרגיי סירוטקין – 1