מבחן דרכים: דוקאטי מונסטר 950

כתב: רוני לדו, מדריך רכיבה מתקדמת | בחנו: אריק רוזנבלום, רוני לדו | צילום: דניאל דהרי, אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: שונה מדורותיו הקודמים, כבר לא מחוספס וגולמי, כעת רך ונעים – אבל מהנה באותה המידה.

על האיטלקים מדוקאטי אפשר לומר הרבה דברים. במבט לאחור מאז 1946, שם החלו את סיפור האהבה המתמשך והמתפתל עד ימינו, חיברו לראשונה שלושת האחים את מנוע הצ'יקולו הקטן לשלדת אופניים. הסגנון הבוטה והעיצוב הבלתי מתפשר, החדשנות והתעוזה הביאו את הענקית הבולונזית להיות שם נרדף לסקס אפיל על גלגלים. עם הצלחות היסטריות בעיצוב כמו ה־916 (שיש טוענים שהושאל קשות מההונדה NR) ועד מאתגרי עיניים כמו המולטיסטרדה המקורי.

המונסטר 950 הכל חדש, לו דוקאטי קוראת רק 'מונסטר' בלי לציין את הנפח בשם הדגם, מביא גישה שונה ממה שהורגלנו מהתוצרת – אופנוע נגיש הרבה יותר מהדורות הקודמים של סדרת המונסטרים שיכול להתאים גם לרוכבים מתחילים או נמוכים מהממוצע ואפילו רוכבים נינוחים, יותר מכל מונסטר – ועד היום משפחת הסקרמבלרים הייתה הכתובת לאופנוע זורם ולא מאיים.

כמו להיכנס למסעדה טובה ומוכרת, לסחוט דוקאטי זה תרבות פנאי במיטבה.

תתמתח קצת, אני חושב לעצמי, כדאי להתכונן גופנית ומנטלית. דוקאטים לרוב אופנועים עם רף כניסה גבוה בתנוחתם המחייבת. מולי ניצב נזיד אדום אדום, המונסטר הכל חדש בצביעת GP עם משקפון קטן דמוי בלורית מעל הפנס. אז למרות שהמראה של המונסטר החדש לא לטעמי, הרוב מוצאים בו חן. נגלה בהמשך שהכלי הזה מצא הרבה אלמנטים שלא היו בסדרות הישנות, אבל שלדת פלדה מסבך משולשים כבר אין בו – והמוח שלי מתקשה להכניס אותו לתיקיית המונסטרים בגלל זה.

שלדת אלומיניום עם מנוע כנושא עומס היא גישה יעילה ומוכחת מהפניגלה, שבין השאר תרמה להורדה של 60 אחוז במשקל השלדה, צעד נוסף שדוקאטי עשו לטובת הקידמה והפשרות של איכות מוצר ועלות תועלת, הביאו ויתור על שטיק אייקוני, שלדת מסבך הצינורות הידועה.

מצחיק לחשוב על המונסטר ככלי בנפח בינוני, וזה די מה שכולם עושים היום. כמעט ליטר והמילה בייבי נזרקת לאוויר ללא בקרה. מתי זה קרה? פעם 600 היה תפלצת…הבקרות שיבשו לכולם? המנוע בנפח 937 סמ"ק, L-טווין 90 מעלות מקורר נוזל, האבולוציה האחרונה למה שהתחיל בפנטה 500 עם מנגנון שסתומים דזמודרומי מונע רצועה, ועל "השטיק" הזה דוקאטי ויתרו במנועי ה־V4 עתירי הסוסים שלהם, כי גם לפיתרון הגאוני הזה לטובת עבודת שסתומים בסל"ד גבוה מאוד, מצאו תחליפים טכנולוגים. גם פה, לטעמי המנוע בולט בחוסר חינניות ויזואלית עם צנרת בולטת בכל פינה, והמראה הנקי שהיה עד ה־796 נעלם.

עולם ישן חדש – המונסטר החדש מביא אישיות מפוצלת טכנולוגית, יש פה המון בקרות טובות, מכוילות לעילא אבל לא נגעו בכל מקום… הופתעתי קצת שאין מערכת Keylees, אז קיבלתי מפתח – ואני אוהב מפתחות – תוחב אותו לחריצו וקליק נעים מעיר מסך בגודל 4.3 אינץ', מרהיב ביופיו, עם תוכן חינני ותפריט ברור ומובן. למרות שבמסך הבית היה קצת יותר מידי מידע, לא חושב שהבעלים יזדקק לנצח לחיווי למיקום כפתור התפריט.

הנפת רגל מגלה אופנוע קטן ונמוך. הכיסא נעים ורך, כשהסטנדרטי מתחיל ב־820 מ"מ גובה מהרצפה אבל מימד הרוחב הצר של כל האופנוע, כולל המושב, הופכים את הקרקע לקרובה מתמיד. בנוסף, דוקאטי מציעים כיסא מנמיך שיציע גובה מושב בסך 800 מ"מ, זאת ועוד – קיט הנמכה יעודי נימול שישיג 775 מ"מ עם המושב המתאים. זה עלול לשבור תקרת זכוכית להרבה רוכבים ורוכבות קומפקטים.

תנוחת הרכיבה ממשיכה לכידון קרוב וגבוה, שוב הפתעה מאוד לא דוקאטיסטה, אבל כנראה ששנים של מולטיסטרדות הבהירו מה טעם הלקוח באמת. על הכידון קוקפיט נאה ונוח, עם כפתורים ברורים, ידיות מתכווננות בקצה של כל משאבת ברמבו עם רמת בלינג גבוהה. אז בנתיים אין שום מאמץ בתנוחה ואני מתחיל לחשוד, וממשיך כך שמניח רגל על רגלית נמוכה וממש עד מאוד לא מאמצת זווית ברך – מלווה במגן קרסול מאוד נוח להצמדת כף הרגל לתוך האופנוע – לחובבי הז'אנר. הפתעה כבר אמרתי? כל זה ממשיך במיכל דלק צר וגבוה שתכולתו 14 ליטר ומאפשר חיבור ירכיים טוב.

הנעת המנוע מניבה צליל נעים וגרוני אך סולידי, ובזמן שהמנוע ניעור אני מחטט בתפריט, מאפס בקלות מד מרחק, מוודא מצב ABS מתוך מגוון המצבים, ניהול מנוע 'ספורט' ונתחיל עם בקרת אחיזה במינימום התערבות, אך נמצאת.

הנפת האופנוע לטובת קיפול רגלית מיד ממחישה כמה המונסטר החדש קליל. מדובר על 166 ק"ג יבש שעולה ל־188 ק"ג רטוב – הרשימה מאיפה דוקאטי הסירו משקל ארוכה ומלבבת. זווית צידוד כידון השתפרה משמעותית מדגמים קודמים ונוספו להן 7 מעלות, מאוד יעיל במהירות נמוכה. ידית מצמד הידראולית, קלילה בתפעולה, נמשכת פנימה ולחץ קל על רגלית ההילוכים מניב קליק קטן, כייפי וברור… ומתגלגלים.

המונסטר נושם לרווחה ונותן לי לרכב בסל"ד נמוך עת מחפש דרכי החוצה מהעיר. המצמד מדויק, קל וצפוי, מייצר עבודה מאוד פשוטה ואין הרבה מה לחפש למעלה בהילוכים, הכל עובד חלק וברור, בלי דעות מצידו שם למטה, אין שיהוקים וקירקושים, מחפש את המדבקה של דוקאטי… רק מוודא.

אין עומס על אף חלק בגוף והכל גלוי וברור, הקצב עולה.

הגיר ממשיך בשלו, כל קליק קטן ומדויק עם קוויקשיפטר נפלא, אולי הטוב ביותר שרכבתי איתו באופנוע סטוק. השילוב עם מנוע שזורם בהנאה מתחת ל־3,000 סל"ד וממשיך להנפיק עד מעל ל־9,000 סל"ד בעגלגלות מענגת בלי פיצוצי כוח פתאומיים אלא רק כוח מתגבר, מהנה מאוד.

מאוד נוח לשבת על המונסטר, המתלים הפשוטים בכיולם עושים עבודה נפלאה בספיגת העולם האמיתי וכל העלבונות שהוא זורק לגלגליו של המונסטר. פסי האטה חצופים ובורות אקראיים, חיפשתי אותם, כבר שכחתי שאופנוע יכול להגיב בכזאת רכות מכילה ונעימה. הצד השני של המטבע הוא שאין בהם חדות ספורטיבית ודיוק משוכך וקשוח. אז הבולם האחורי עם אפשרות לכיול עומס קפיץ ובכללי קשוח יותר מעמיתיו הטלסקופים שקדימה שם, נטולי אפשרויות כיוונון כלל, רכים ועל גבול הרופסים ומתנדנדים. למען הסר ספק, קשיחות צידית טובה וברורה בכל האופנוע כולל המתלים.

די, בא לי לצאת מהעיר. האופנוע לא נהנה מהיום החם וזורק עלי את חוסר שביעות הרצון בצורת חום מעט מוגזם לירכיים. לא הדוקאטי הראשון שמבהיר שלא לזה נולד ודורש שישחררו לו קצת מהירויות תלת ספרתיות.

הבלמים במונסטר החדש קצת אכזבו, מניח שזה רק בגלל שהורגלתי מהיצרן למוגזמות בשטח הבלימה ולא כך כאן. משאבות וקליפרים של ברמבו בכל פינה, הכל עובד שריר וקיים, אבל אין את תחושת האימה שסיפקו מונסטרים ותיקים, חלקם בצורה מוגזמת ולא מאוזנת בנושא, אבל… אמרתם מונסטר, שלא יהיה מוגזם? בכלום? שינוי גישה ברור. בלימות מתרחשות בזמן, עם כוח תאוטה ברור וטוב, אין פה נשיכה פראית וכן יש פה מערכת ABS מתחשבת בהטיה שמתערבת מוקדם יחסית, בדומה לאג'נדה היפנית ונראה שמתוכנן מראש לפי כיול המתלים. אציין שרגלית בלם אחורי ארוכת מהלך בצורה מיותרת ובעלת תחושה ספוגית.

מערכת מניעת נעילת הגלגלים בבלימה בעלת כמה מצבים, ניתנת לביטול או לוויתור באזור הגלגל האחורי בלבד – במצב זה תבוטל גם מערכת בקרת הבלימה בהטיה אבל בלי שום שיפור מורגש ברמת ההתערבות בבלם הקדמי. מערכת האנטי ווילי עובדת. מי שלא רוצה לנפנף גלגל קדמי, זה יעבוד לו, אבל האופנוע ברור ומאוזן ולא ניצלתי את מרכולתה. מערכת בקרת האחיזה טובה ויעילה, ואפשר לכיילה לפי רמת התערבות הרצויה.

צמיגי הפירלי דיאבלו רוסו 3 מחמיאים לאיטלקי והסינרגיה מורגשת, עם היגוי זריז ושובב הכלי זורם, ולא דורש אגרסיביות. מצד לצד בכבישים מפותלים או בקו ישר וארוך, המונסטר פה לתת עבודה וישחרר את הרוכב שלו לרכיבות ארוכות משמעותית ממה שרוב אופנועי העירום ממליצים. עם זרימת אוויר מאוד נעימה וחלקה, בין השאר תרומה של פוני משקף מעל הפנס, מהירויות גבוהות זו ממש אופציה למחפשים. גם מעל מאתיים התחושה נעימה ושלווה.

אז לאן הקידמה שהביאו כאן לא הגיעה? מעבר לעובדה שיש מפתח בסוויץ', וזה ממש לא בהכרח רע, אין במונסטר מערכת ביטול איתות שנשענת על האלקטרוניקה. מרחק, זמן או הכי טוב – מידע שנשאב מבקרות ההטיה. צריך ללחוץ, וזה היה הקש ששבר גב הגמל, כל כך הרבה טכנולוגיה ובקרות מעולות ומתכווננות ושם חסכתם? לא רק שם, חופש עצום ברגליות המורכב היה בוטה ולא בקו האופי של שאר האופנוע ברמת איכות הגימור. תלונות קטנות.

המצערת הרגישה קצרה מעט ממה שסטנדרטי בשוק ומאוד אהבתי את התגובות הברורות שהמנוע מניב בכל רגע ושינוי. זמינות הכוח והרצועה הרחבה מסירה דאגה וצורך תפעולי מהרוכב. המונסטר ישייט בכיף במהירות 123 קמ"ש ב־5,000 סל"ד סולידיים בהילוך שישי, עם זמינות מידית להאצה. כל זה עם עונג גדול של צליל שאיבה חזק, שמגיע בבירור מתיבת האוויר, בפתיחת מצערת משמעותית. תכונה זו עוזרת לרוכב לשנות אופי מנינוח לשובב ונמרץ בגיבוי מלא מהאופנוע.

המונסטר החדש הוא כלי שעבר שינוי חשיבה וטיפול תרופתי, כבר אין את התחושה המעורערת והקוטבית שאבותיו היו מביאים לשולחן, כלים שדרשו יד אמיצה וברורה מצד הרוכב כמו גם סלחנות וקבלה, אם מכות בתחת או מנוע גס בניהולו. אבל איבדנו את הישירות לטובת פשרנות, שמגיעה עם יצרנות גדולה שללא ספק תתגלה כיצרן נסועה גדולה יותר אצל רוב הבעלים העתידיים. כיף לרכב על גבו והתחושה הנוחה בשילוב גיר קליקי שובב ורעש יניקה מעט חצוף גרמה לי להמשיך יותר ממה שתכננתי. אז עם כל השינוי התפיסתי והוויתור על סמלים נצחיים כמו השלדה, המונסטר החדש נותן הרבה מאוד. בולונזי אדום עם תחושה כמעט יפנית בהסכמה עם כל סטייה של הרוכב – וזה בהחלט יכול להיות מתכון טוב להרבה מאוד רוכבים חדשים למותג, ואולי לא רק.