רכיבה ראשונה: סאן יאנג Joymax Z+ 250

כתב: גיא גליקמן | בוחנים: אריק רוזנבלום, עמית משיח, גיא גליקמן, בוחן אורח: צחי שף לוי | צילום: אריק רוזנבלום

שורה תחתונה: שוב חוזר הניגון, קטנוע 250 סמ"ק שעושה מצוין את כל מה שמצפים ממנו, תג המחיר נותר משתלם גם בדגם החדש.

סאן יאנג ניצלה את המעבר באירופה לתקנות אירו5 ב-2021 כהזדמנות לרענן את הגלגול האחרון של קטנוע המנהלים המצליח שלה, הג'וימקס Z, והוסיפה לשמו את סימן הפלוס המרמז על השדרוגים שעבר. כבר 15 שנים שדגמי משפחת הג'וימקס מובילים את מכירות המותג, הג'וימקס 250 בפרט היה אחד מהדגמים הנפוצים ביותר בקטגוריית קטנועי המנהלים בישראל ולראייה לכך ב-2012 אפילו התקיימה כאן בישראל ההשקה העולמית של הג'וימקס החדש דאז.

הנוסחה של סאן יאנג ביצירת דגמי הג'וימקס ברורה – נוחות ויעילות כמה שיותר גבוהות, לצד שמירה על עלויות אחזקה ותג מחיר נמוכים ככל הניתן, נתונים שהתחדדו אף יותר עם הצגתו של הג'וימקס Z ב-2019, דגם שפשט ממנו הרבה מהפיצ'רים והפטנטים של הג'וימקס והשאיר בסיס טוב ובעיקר – תג מחיר נמוך, בעוד סאן יאנג יעדה את משפחת הקרוזים להיות החלוצה הטכנולוגית שלה.

כעת, עם תוספת ה-'פלוס' לשמו, מקבל דגם 2021 מתיחת פנים הכוללת חזית חדשה עם תאורת LED כפולת פנסים שמחליפה את הפנס היחיד המרובע של הדגם הקודם והחלפת שאר הנורות ל-LED, לוח מחוונים LCD מעודכן, משקף ניתן לכיוון, שינויים קלים במנוע ובדגם ה-300 גם בקרת אחיזה. על פניו זה לא נראה כמו שדרוג גדול ששווה בכלל לסקור, אך השיפור המשמעותי במראה וההודעה של מטרו מוטור עם הגעתו לארץ שהמחיר נשאר כפי שהיה – 25,985 ₪ – הניחו את דעתנו.

הג'וימקס Z+ מגיע לישראל בשלושה נפחי מנוע – 125, 250 ו-300 סמ"ק, כשנפח הביניים אותו אנחנו בוחנים – ושנשאר רלוונטי בישראל בעקבות העוול של מדרגות הביטוח – הוא הנמכר ביותר מביניהם, אותו אנחנו מקבלים בצביעה נאה במיוחד, שחורה בגימור מט כשהסמלים הכסופים בולטים עליה.

בעוד קטנועי מנהלים אחרים משתדרגים ומשתכללים ומחירם תופח, הג'וימקס Z+ שומר על פשטות ומחיר נמוך, במקום מראות מושלבות מאותתים יש מראות רגילות על הכידון, במקום שלט חכם יש מפתח רגיל שכבר כמעט שכחנו איך להשתמש בו, המסך הוא LCD פשוט בגוון כחול, עם הרבה מידע, אבל בלי הפונקציות שהתרגלנו לשחק בהן, הכל נועד לשרת ביעילות, פחות לפנק. סיבוב של הסוויץ' פותח את המושב, מתחתיו נגלה חלל בנפח מרשים שמכיל 2 קסדות מלאות ואם תרצו גם עוד כמה חפצים. את הנייד והארנק ניתן לשים בתא כפפות מכובד שבצד ימין ובו שקע USB לטעינה מהירה.

מתחילים ברכיבה, אוחזים את הכידון, מניחים את הרגליים קדימה על המדרך האלכסוני, נשענים לאחור על המשענת המתכווננת – שהרמנו אותה כדי להתאים לבוחן בגובה 1.85 מטר – ומרגישים שמשהו נכון קורה כאן, כאילו הנדסו את תנוחת הישיבה במיוחד בשבילנו, אבל מה זה בשבילנו – כל בוחן הרגיש ככה בתורו. תנוחת הישיבה טבעית וניטראלית לחלוטין, הכידון 'נופל' ישירות לידיים, המשענת תומכת היטב בגב התחתון בלי להעביר זעזועים מהכביש לגב ולמרות מעט תחושת צפיפות הרגליים נינוחות בכל מיקום על המדרך מבלי ששלוותן מופרעת ע"י כידון שמשאיר סימנים על הברכיים. גם המראות ממוקמות במקום הטבעי מבחינת שדה ראיה ומצוין ביחס לגובה מראות הרכבים. את תנוחת הרכיבה הזאת סיכם צחי בקריאות עונג ואפילו הוסיף למבחן מורכבת כדי לבחון את המושב האחורי – שקיבל את אותו ציון נהדר.

למרות מימדיו היחסית נדיבים, הג'וימקס מרגיש קל מאוד, בעיקר ביחס למשקלו הרטוב שעומד על 185 ק"ג, מצד אחד הכלי מרגיש קל מאוד, הרכיבה חלקה ויכולת ההטייה מצד לצד קלה כאילו קורית מעצמה. מצד שני מורגש חיבור לכביש והרבה ביטחון באחיזה של הגלגל הקדמי – מאוד ספורטיבי לעומת שאר הקטגוריה. בלמי הדיסק מלפנים ומאחור מגובים במערכת ABS ועובדים מצוין, סחיטת המנופים קלה ורגישה והבלימה חזקה ומדויקת, כל אלו פועלים בהרמוניה עם מערכת הבולמים שמוכרת מהדגם היוצא, עם כיוון שנוטה יותר לצד הקשה ומשרה תחושה ספורטיבית – בעיקר בבלימות וביציאה חזקה מפניות, כמובן שיש לכך מחיר ובמפגש עם בורות במהירות נמוכה התחושה עוברת לרוכב בשידור ישיר. בהרכבה כל העסק כמובן מתרכך, אולי אפילו יותר מדי, אבל ניתן לכוון את עומס הקפיץ בבולמים האחוריים ולרכך או להקשיח אותם, במידת הצורך.

בפקקים של גוש דן הג'וימקס Z+ מתפקד מצוין, הקלילות שלו משחקת לטובתו ומאפשרת מעבר חלק בין נתיבים. זווית ההיגוי חדה והצידוד רחב כך שאין בעיה להשתחל בין מכוניות כשנהיה צפוף. לעלות מדרכה זו גם משימה פשוטה כאשר במדרכה רגילה אפשר אפילו להישאר בישיבה ולעלות בלי מאמץ אך במדרכה גבוהה צריך להרים את הישבן והקטנוע יטפס בקלות ובלי חיכוכים. תכונות אלו משכיחות את העובדה שמדובר בקטנוע מנהלים גדול ובכך הופכת את החוויה העירונית לנעימה ושימושית.

המשכנו ברכיבה לכיוון הכביש המהיר, הווריאטור מכוון בצורה שמאפשרת לזנק בזריזות מהמקום וגם להאיץ בתאוצות ביניים קלות יותר, הוא שומר את המנוע בסיס ה-5,000-6,000 סל"ד רוב הזמן וכמעט בכל מהירות, ואת זה הוא עושה מבלי לייצר יותר מדי ויברציות ובשקט יחסי. הכח זמין ומורגש גם במהירות גבוהה והשיוט סביב 100-110 קמ"ש (לפי השעון) מרגיש טוב וללא מאמץ. גם במהירות גבוהה יותר הרכיבה נשארת חלקה, נוחה ונשלטת, תנוחת הרכיבה הניטראלית מאפשרת לרכב למרחקים ארוכים מבלי לסבול, המושב מאוד נוח ומרופד בנדיבות, האפשרות לכוון את גובה המשענת עם שני ברגים הופכת את החוויה לטובה עוד יותר. מבחינת הרוח הרוכבים הגבוהים של המערכת חשו מערבולות בקצה הקסדה כשהמשקף היה במצבו הנמוך, אך אלו נעלמו לאחר הגבהתו – לצורך כך צריך לפרק הרבה ברגים להרכיב את המשקף גבוה יותר בתושבת, זה יותר מסורבל מכיוון ידני, אבל לא מספיק מסורבל כדי שנתלונן על זה. לאחר לא מעט קילומטרים שנעשו בעיר ומחוצה לה צריכת הדלק שמדדנו עמדה על 32 ק"מ לליטר – נתון שמאוד מוסיף לסעיפי החיסכון והיעילות של ה-Z+.

הג'וימקס Z+ לחלוטין משרת את המטרה לשמה נבנה – כלי נוח, פרקטי, קל לתפעול וחסכוני. נכון שכמו קודמו הוא לא מאובזר במיטב החידושים – אין לו מפתח חכם, כפתורים חשמליים לפתיחת המושב והדלק, עיטורי אלומיניום סטייליסטיים לאורך הגוף והוא גם לא בדיוק בנוי מהחומרים האיכותיים ביותר שיש בשוק, אבל זו בדיוק הכוונה של סאן יאנג, כלי שלא מנסה להיות משהו שהוא לא, הוא מודע למקומו ולא מנסה לשדר יותר מזה. הוא נותן לרוכב בדיוק מה שהוא צריך וקצת יותר, במחיר של עודף מ-26,000 ₪ הוא זול מהרבה מתחרים וללא ספק נותן תמורה טובה לכסף. הג'וימקס בהחלט שימושי ומתאים עבור כל מי שמשלב בין הרכיבה בפקקי הערים לכביש המהיר לטובת מעבר בין ערים. כבר 15 שנה שהשם הזה מלווה את השוק הישראלי ונראה שקטנוע המנהלים הזה ישאר לעוד שנים רבות.

כל חדשות מגזין מוטו ישירות לסלולרי